בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר פֶּסַח הָיִיתִי לָהוּט מְאד לִשְׂכּר סְפִינָה, אֲבָל הָיָה מִן הַנִּמְנָע כִּי הָיָה אָז הַחֲגָאוֹת שֶׁלָּהֶם שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים:
