שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

וְהִנֵּה רַבּוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת וְהַמְּנִיעוֹת גַּם אָפֵס כֶּסֶף וְנִתְעַכְּבָה הַדְּפוּס וְלא יָכלְתִּי לִדְפּס בִּשְׁנַת תקע"ט הַנַּ"ל גַּם בְּכָל שְׁנַת תק"פ חָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה לְהַתְחִיל לְהַדְפִּיס וְלא עָלְתָה בְּיָדִי וְעָמְדוּ בְּבֵיתִי הַכֵּלִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, שֶׁהֵם הַמַּכְבֵּשׁ וְהָאוֹתִיּוֹת וּמְעַט נְיָר אֲבָל לא יָכלְתִּי לְהַדְפִּיס מֵחֲמַת מְנִיעַת מָמוֹן וּשְׁאָרֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאד וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ חָמַל עָלַי וְנָתַן לִי לֵב חָזָק לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן בְּשׁוּם אפֶן, וְנִתְחַזַּקְתִּי הַרְבֵּה וְלא הִנַּחְתִּי אֶת הָרָצוֹן, וְנִכְסַפְתִּי בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עָבַר גַּם כָּל שְׁנַת תק"פ וְלא עָלְתָה בְּיָדִי לְהַעֲמִיד הַדְּפוּס