שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

בְּיוֹם רְבִיעִי הַנִַּ"ל יָצָאנוּ מֵחֵיפָה לָבוֹא לָעִיר דּוּמַיֶע שֶׁרָחוֹק כְּמוֹ שְׁנֵי יָמִים עַל הַיָּם אֲבָל מֵאֵת ה’ הָיְתָה שֶׁלּא הָיָה רוּחַ טוֹבָה לֵילֵךְ מִן הַצַּד וְהָיִינוּ נְבוּכִים בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁבָּאנוּ בְּיוֹם שַׁבַּת קדֶשׁ פָּרָשַׁת מַטּוֹת וּמַסְעֵי הַנִּזְכַּר לְעֵיל סָמוּךְ לָעִיר לִימִיסוֹן שֶׁהוּא עַל הָאִי שֶׁנִּקְרָא קִיבְּרוֹץ (קַפְרִיסִין), וְהוֹרִידוּ שָׁם הָאַנְקֶיר (הָעוֹגֶן) וְעָמְדָה הַסְּפִינָה שָׁם אֵיזֶה שָׁעוֹת אַחַר כָּךְ נִתְיַשֵּׁב הַקַּפִּיטַאן וְצִוָּה לְהוֹצִיא הָאַנְקֶיר וְכֵן עָשׂוּ וְהִתְחִילָה הַסְּפִינָה לָזוּז מִשָּׁם בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכְּלוּ מִן הָעִיר שֶׁהוּא נוֹסֵעַ מִשָּׁם,וְרָדְפוּ אַחֲרֵי סְפִינָתֵנוּ יִשְׁמְעֵאלִים מִשָּׁם עַד שֶׁבָּאוּ עַל הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ בְּרַעַשׁ וּבְרגֶזוְהָיָה לָנוּ פַּחַד קְצָת וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיְתָה שְׁעַת מִלְחָמָה בֵּין הַיִּשְׁמְעֵאלִים עַצְמָן(הַמּוֹשֵׁל) שֶׁל


עַכּוֹ שֶׁהָיָה מוֹרֵד נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְכוּ’, כַּמְפֻרְסָםוּמֵחֲמַת זֶה רָדְפוּ אַחֲרֵי סְפִינָתֵנוּ כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּאוּ עַל הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ תָּבְעוּ מֵאִתָּנוּ כּפֶר חֲמִשָּׁה טָאלֶיר וָחֵצִי מִכָּל נֶפֶשׁ וְתָבְעוּ בִּנְגִישָׂה גְּדוֹלָה בְּרַעַשׁ וּבְרגֶז לִתֵּן לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד וְהֻכְרַחְתִּי לִתֵּן לָהֶם מִיָּד בְּיוֹם שַׁבַּת קדֶשׁ סָךְ הַנַּ"ל שֶׁעָלָה מִכֻּלָּנוּ סָךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים טָאלֶיר וְגַם הִתְחִילוּ לְהַכּוֹת קְצָת מֵחֲמַת שֶׁנִּתְעַכֵּב הַסִּלּוּק זְמַן מֻעָט קדֶם שֶׁנִּתְקַבֵּץ הַמָּעוֹת, וְיָשַׁבְנוּ אָז בְּפַחַד: