שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר חֲצוֹת וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה קָרָא לְבֵיתוֹ אֶחָד מֵהַבַּעֲלֵי חוֹבוֹת שֶׁהָיָה חַיָּב לוֹ מָמוֹן וְדִבֵּר עִמּוֹ, בְּתוֹךְ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בָּא אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִטֶּפְּלִיק וְהֵבִיא לוֹ סִימָן מֵאוּמֶין, וְאָמַר לוֹ שֶׁמְּבַקְשִׁין אוֹתוֹ לְאוּמֶין שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם בְּהַדִּירָה הַנַּ"ל וְתֵכֶף שֶׁדִּבֵּר זאת הָאִישׁ הַנַּ"ל נִתְאַדְּמוּ פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאד (וְאָז לא יָדַעְתִּי מַה זֶּה אַךְ אַחַר כָּךְ הֵבַנְתִּי לְמַפְרֵעַ כִּי זֶה מֵחֲמַת שֶׁזֶּה הָיָה קְרִיאָה לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי שָׁם בְּאוּמֶין נִסְתַּלֵּק)


וַאֲנִי הָיִיתִי נִכְסָף תָּמִיד לִנְסֹעַ עִמּוֹ אַךְ הֵבַנְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאִם יִסַּע אֵין בְּדַעְתּוֹ לִקַּח אוֹתִי עִמּוֹ, רַק הַדָּבָר הָיָה נִרְאֶה שֶׁיִּקַּח אֶת רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר אַךְ מֵאֵת הַשֵּׁם הָיְתָה שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן הַנַּ"ל הֻכְרַח רַבִּי נַפְתָּלִי לָשׁוּב לְבֵיתוֹ אֵיזֶה שָׁעוֹת קדֶם שֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל מִטֶּפְּלִיק עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁדַּעְתּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִנְסֹעַ לְאוּמֶין בְּעֵת שֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל מִטֶּפְּלִיק אָז הִתְחַלְתִּי לַעֲסֹק בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה כְּדֵי שֶׁיִּקַּח אוֹתִי וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא דִּבֵּר עִמִּי מְאוּמָה מִזֶּה אִם יִקַּח אוֹתִי אוֹ אִישׁ אַחֵר, רַק אֲנִי בְּעַצְמִי הָלַכְתִּי וְקָרָאתִי בַּעַל עֲגָלָה אֶחָד וְעָסַקְתִּי בְּכָל צָרְכֵי הַנְּסִיעָה עַד שֶׁזָּכִיתִי שֶׁלָּקַח אוֹתִי לַדֶּרֶךְ הַזֶּה לְאוּמֶין וְאִלְמָלֵא לא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לִנְסֹעַ עִמּוֹ דֶּרֶךְ הַזֶּה דַּיִּי, כִּי רַב טוּב זָכִיתִי לִשְׁמעַ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה תּוֹרוֹת וְשִׂיחוֹת נוֹרָאוֹת הַמְחַיִּין אוֹתִי וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת כַּאֲשֶׁר מוּבָן מְעַט לְהַשּׁוֹמְעִים אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה