ראשון, כ"ו טבת התשפ"ה

בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת-קדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל פְּקוּדֵי בָּאתִי לְאָדֶעס, וְאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת הָיָה פָּרָשַׁת פָּרָה וַעֲדַיִן לא הֵאִיר הַשֵּׁם עֵינַי לִמְצא רֶמֶז מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לְפָרָשַׁת פָּרָה לְהַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַךְ בְּלֵיל שַׁבָּת הֵאִיר הַשֵּׁם עֵינַי וּבָא עַל דַּעְתִּי חִדּוּשִׁים נָאִים עַל עִנְיַן פּוּרִים וּפָרָשַׁת פָּרָה שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה זֶה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, עַל פִּי הַתּוֹרָה תִּקְעוּ תּוֹכָחָה (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא ח’) וּכְבָר כָּתַבְתִּי קְצָת מֵעִנְיַן פּוּרִים וּפֶסַח אֲבָל מֵעִנְיַן אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וּפָרָשַׁת פָּרָה לא זָכִיתִי עֲדַיִן לִכְתּב, וְעִנְיַן פָּרָשַׁת פָּרָה הָיוּ שָׁם דְּבָרִים נָאִים מֵעִנְיַן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת וְקַטְנוּת יַחַד שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה, בְּחִינַת ‘בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ’; שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מחִין דְּגַדְלוּת וּמחִין דְּקַטְנוּת שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִכְלָלִים יַחַד וְנִכְנָסִין כֻּלָּם בְּיַחַד בַּלַּיִל שֶׁל פֶּסַח, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאָדָם, כִּי אָז זוֹכֶה לֵידַע מִכּחוֹ לַעֲמד נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה עָנָו בֶּאֱמֶת כִּי בְּעִנְיַן הָעֲנָוָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (כַּמְבאָר בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא) כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לֵידַע מִכּחוֹ וְכוּ’ וְזֶה מְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ הַנַּ"ל, שֶׁמְּבאָר שָׁם שֶׁעִקַּר תַּאֲוַת נִאוּף הוּא עַל יְדֵי מחִין דְּקַטְנוּת וְכוּ’, וּכְבָר כָּתַבְתִּי מִזֶּה לְעִנְיַן פּוּרִים אֲבָל לא זָכִיתִי לִגְמר הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת לְעִנְיַן פָּרָשַׁת פָּרָה וְאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וּשְׁאָר עִנְיְנֵי פֶּסַח וּפוּרִים וּסְפִירַת הָעמֶר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנִי לְגָמְרוֹ וּלְכָתְבוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא עֲזָרַנִי תָּמִיד בַּחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים מְאד, תְּהִלָּה לְאֵל חַיָּי, וְשָׁם יֵשׁ שַׁיָּכוּת קְצָת לְעִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמְבאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁכָּל הָעִנְיַן הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת וְהַשְׁגָּחָה הוּא הַהַנְהָגָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’


וְעָמַדְתִּי בְּאָדֶעס בְּבֵית רַבִּי הֶענִיךְ מִנֶּעמִירוֹב, וְשָׁם הָיוּ אוֹרְחִים וּבָהֶם הָיָה אוֹרֵחַ אֶחָד מִטִּירָאוִויצֶע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת קְצָת לְהָרַב מִסַּאוְורַאן, וְשׁוּם אָדָם לא נִכְנַס אֶצְלִי בְּלֵיל שַׁבָּת רַק בַּבּקֶר בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית בָּאוּ קְצָת אַנְשֵׁי נֶעמִירוֹב שֶׁנִּתְאַכְסְנוּ בְּבֵית רַבִּי צְבִי מִנֶּעמִירוֹב אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְדִבַּרְתִּי עִמָּהֶם קְצָת אַחַר גְּמַר סְעֻדַּת שַׁחֲרִית בְּתוֹכָם הָיָה אֶחָד מִלָּאדִיזִ’ין שְׁמוֹ רַבִּי אִיצִילֶע: