גַּם בְּשַׁבָּת בַּבּקֶר הָיָה אֶצְלִי רַךְ בַּשָּׁנִים אֶחָד וּשְׁמוֹ שְׁמוּאֵל שֶׁהָיָה יָכוֹל לְנַגֵּן הֵיטֵב, וְנִגֵּן לְפָנֵינוּ הַרְבֵּה וְגַם הוּא נִמְשַׁךְ אַחֲרֵינוּ מְאד וְדִבֵּר עִמִּי קְצָת בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבּקֶר בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה וְכִסּוּפִין נִמְרָצִים לְהִתְקָרֵב לָאֱמֶת, אַךְ גָּבַהּ טוּרָא בֵּינוֹ לְבֵינֵינוּ כִּי רָחוֹק מִמֶּנּוּ הַדֶּרֶךְ וְהַמִּתְנַגְּדִים רַבִּים שָׁם מְאד, וּבִפְרָט אָבִיו הוּא מִתְנַגֵּד גָּדוֹל מְאד, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן טוֹב לְפָנָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶכֵּרוּת קְצָת עִמָּנוּ כִּי גַּם זֶה לא יאבַד לְעוֹלָם:
