שבת, י"א טבת התשפ"ה

אַחַר כָּךְ נִתְעוֹרַרְתִּי לְהַעֲמִיד דְּפוּס בְּבֵיתִי לַחֲזר וּלְהַדְפִּיס כָּל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּרְצוֹנוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּבִפְרָט שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן הַרְבֵּה מַה שֶׁעִוְּתוּ הַמַּדְפִּיסִים בַּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" הָרִאשׁוֹן וּשְׁאָר תִּקּוּנִים וְהִנֵּה הִתְחַלְתִּי לַחֲשׁב מַחֲשָׁבוֹת בָּעִנְיָן זֶה, וְעָבַר זְמַן זְמַנִּים הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי לַעֲסֹק בָּזֶה בִּשְׁנַת תקע"ט, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר לִי, שֶׁקִבַּצְתִּי אֵיזֶה סָךְ מִקְּצִינֵי אַנְשֵׁי- שְׁלוֹמֵנוּ עַד שֶׁקָּנִיתִי מַכְבֵּשׁ וְאוֹתִיּוֹת בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה וְאָז הָיְתָה שִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה שֶׁל נֶכֶד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַוָּתִיק הַמְפֻרְסָם הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיֶה בִּקְהִלַּת-קדֶשׁ טְשֶׁערְנָבִּיל עִם נֶכֶד הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב מָרְדְּכַי נֵרוֹ יָאִיר מִשָּׁם וְהִנֵּה כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי בְּעִנְיַן הַדְּפוּס צְרִיכִין עַל-זֶה חִבּוּר גָּדוֹל וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרוֹ בִּכְתָב בְּשׁוּם אפֶן, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַבָּא יְדַבְּרוּ מִזֶּה הַרְבֵּה הַרְבֵּה