שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְהִנֵּה בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי עָסַקְנוּ בְּעִנְיַן מְכִירַת הַסְּפָרִים וְהָיִינוּ הוֹלְכִים וְשָׁבִים מֵהוֹסְקִיֶע לְגַאלִיטֶא וּמִשָּׁם לְכָאן וְכָל עִקַּר כַּוָּנָתִי הָיָה בִּכְדֵי לִמְצא קוֹנִים עַל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְלא זָכִיתִי לִמְצא קוֹנִים עַל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד יוֹם רְבִיעִי בַּבּקֶר, שֶׁמָּכַרְתִּי שִׁשָּׁה סִפְרֵי לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הַגְּדוֹלִים וּבַלַּיְלָה הַשַּׁיָּךְ לְיוֹם רְבִיעִי הָיָה לָנוּ לִינַת לַיְלָה אֵצֶל הַיְשִׁיבָה: