שבת, י"א טבת התשפ"ה

אַחַר כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר שַׁבָּת הָיְתָה עוֹד הַפַּעַם שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה בְּנֶעמִירוֹב וְאָז נִשְׂרַף גַּם בֵּיתִי שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בּוֹ וּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹד כַּמָּה בָּתִּים עַד שֶׁנִּשְׁאֲרָה הָעִיר כְּמוֹ תֵּל וְאָז נֶאֶבְדוּ אֶצְלִי בִּשְׁעַת הָרַעַשׁ הַכְּתָבִים שֶׁלִּי שֶׁהֻצְרַכְתִּי לְהַדְפִּיסָם אַךְ אַחַר כָּךְ מְצָאתִים גַּם בָּנַי נִתְפַּזְּרוּ וְלא יָדַעְתִּי הֵיכָן הֵם, גַּם כָּל הַחֲפָצִים לא יָדַעְתִּי הֵיכָן הֵם וּבְחַסְדֵי הַשֵּׁם מָצָאתִי הַכּל


אַחַר כָּךְ בְּיוֹם שֵׁנִי בַּבּקֶר הִתְחִילָה זוּגָתִי בְּעַצְמָהּ לִצְעק אֵלַי שֶׁנִּבְרַח מִנֶּעמִירוֹב מִיָּד וְנִקְבַּע דִּירָתֵנוּ בִּקְהִלַּת-קדֶשׁ בְּרֶסְלַב וַאֲנִי הָיָה רְצוֹנִי חָזָק לָזֶה מִכְּבָר בְּחַיָּיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַךְ כְּבָר נִתְיָאַשְׁתִּי מִזֶּה מֵאַחַר שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהִיא לא תִּתְרַצֶּה בָּזֶה, וְגַם כִּי כְּבָר נִסְתַּלֵּק הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלא עָלָה עַל דַּעְתִּי עִנְיָן זֶה לַעֲקר דִּירָתִי מִנֶּעמִירוֹב לִבְּרֶסְלַב אַחַר שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּבָר יָצָא מִשָּׁם וְנִסְתַּלֵּק זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אַךְ עֲצַת ה’ לְעוֹלָם תַּעֲמד וּמַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר, וְסִבֵּב סִבּוֹת בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת וְהוּא מוֹחֵץ וְרוֹפֵא וִיפַלֵּס נָתִיב לְעַמּוֹ כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי הַצָּרָה שֶׁל הַשְּׂרֵפָה רַחֲמָנָא לִצְלַן סִבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה שֶׁאֵצֵא מִנֶּעמִירוֹב וְאֶקְבַּע דִּירָתִי פּה וְיָצָאתִי מִשָּׁם בְּיוֹם שֵׁנִי וּבָאתִי בְּשָׁלוֹם לְפה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם


וּתְהִלָּה לָאֵל מֵאָז קָבַעְתִּי דִּירָתִי פּה זֶה כַּמָּה שָׁנִים וְגדֶל הַיְשׁוּעוֹת לָנֶצַח שֶׁנִּצְמְחוּ עַל יְדֵי יְשִׁיבָתִי פּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר, כִּי רב כָּל עִסְקִי בְּהַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזִּכַּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַדְפִּיס סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּלְקָרֵב אֲנָשִׁים לַאֲמִתַּת דְּרָכָיו, וְלִכְתּב וּלְהַדְפִּיס הַתְּפִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכוּ’ וְכוּ’ הָיוּ עַל יְדֵי יְשִׁיבָתִי פּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה’ מְאד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו