שבת, י"ח טבת התשפ"ה

בְּדֶרֶךְ הַנְּסִיעָה הַזּאת לְאוּמֶין כְּשֶׁיָּצָא מִלָּאדִיזִין וְהָעוֹלָם לִוּוּ אוֹתוֹ, עָנָה וְאָמַר אַף עַל פִּי כֵן אֵין דּוֹר יָתוֹם כִּי תַּנָּא אֶחָד אָמַר עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁלּא תִּשְׁתַּכַּח שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ וְכוּ’ וְאָז גִּלָּה הַסּוֹד הַנּוֹרָא הַמְרֻמָּז בְּפָסוּק זֶה דַּיְקָא שֶׁעַל יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן לא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה וְכוּ’ כַּנִּדְפָּס כְּבָר (תְּחִלַּת לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) וְאַחַר כָּךְ אָמַר עַכְשָׁו יֵשׁ וְכוּ’ וְעוֹד כַּמָּה דְּבָרִים נוֹרָאִים זָכִיתִי לִשְׁמעַ בְּדֶרֶךְ זֶה


סָמוּךְ לָעֶרֶב בָּאנוּ לִקְהִלַּת קדֶשׁ טֶפְּלִיק וְשָׁם בָּאוּ לִקְרָאתוֹ רב בְּנֵי הָעִיר וּבִפְרָט אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וּבִקְשׁוּ אוֹתוֹ הַרְבֵּה שֶׁיָּלִין שָׁם וְלא רָצָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְחִיל הַגֶּשֶׁם לֵירֵד מִדֵּי עָבְרוֹ בְּטֶפְּלִיק סָמוּךְ לָעֶרֶב אַף עַל פִּי כֵן לא רָצָה לָסוּר שָׁם וְנָסַע לְהַלָּן וְעָמַד לָלוּן בַּכְּפָר הַסָּמוּךְ לְשָׁם וּלְשָׁם יָצְאוּ הַרְבֵּה מִבְּנֵי הָעִיר טֶפְּלִיק וְשָׁם נִתְמַנָּה רַבִּי מָרְדְּכַי לְאַב-בֵּית-דִּין בְּטֶפְּלִיק וְכוּ’ בְּיוֹם רְבִיעִי בַּבּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה נָסַעְנוּ לְאוּמֶין