שבת, י"א טבת התשפ"ה

וּבִימֵי חֲנֻכָּה בָּא אֵלַי יְדִידֵינוּ הַיָּקָר הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב שִׁמְעוֹן נֵרוֹ יָאִיר לִקְהִלַּת קדֶשׁ נֶעמִירוֹב, וְרָצָה שֶׁאֶסַּע עִמּוֹ עַל הַמְּדִינָה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, לְקַבֵּץ מָעוֹת עַל הַדְפָּסַת הַתִּנְיָנָא הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל אֲבָל רָאִיתִי שֶׁהִיא מִן הַנִּמְנָע שֶׁאֶסַּע עַתָּה וְעָלָה עַל דַּעְתִּי לִשְׁלחַ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ בִּשְׁבִיל זֶה וְנָסַעְתִּי עִמּוֹ יַחַד לְפּה בְּרֶסְלַב לְהִתְיַעֵץ כָּאן מַה לַּעֲשׂוֹת וְעָנוּ וְאָמְרוּ שֶׁאִם לא אֶסַּע בְּעַצְמִי לא יִפְעַל רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּלוּם, כִּי לא יִתְּנוּ לוֹ כְּלָל וַאֲנִי לא יָכלְתִּי אָז לִסַּע בְּעַצְמִי כַּנַּ"ל עַל כֵּן נִתְעַכֵּב הַדָּבָר יוֹתֵר וְלא נָסַעְנוּ כְּלָל וְחָזַרְתִּי לְבֵיתִי


וְרָאִיתִי שֶׁרָחוֹק מִמֶּנִּי מְאד לַעֲסֹק בַּהַדְפָּסָה אַךְ אַף עַל פִּי כֵן לא עָזַבְתִּי אֶת הָרָצוֹן וְהָיִיתִי כּוֹסֵף וְחוֹשֵׁק בְּכָל פַּעַם לָזֶה אַף עַל פִּי שֶׁרָחוֹק מִמֶּנִּי מְאד וְהָיִיתִי חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה בָּזֶה אוּלַי יַעַזְרֵנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִגְמר עֵסֶק גָּדוֹל וְנוֹרָא כָּזֶה לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה, אֲשֶׁר כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְכָל שִׂיחָה וְשִׂיחָה כְּלוּלָה מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּמִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּמִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ וְכוּ’


וְעָבְרוּ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת עַד שֶׁבָּא סָמוּךְ לְראשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט וְאָז נִתְעוֹרַרְנוּ לִנְסֹעַ לְאוּמֶין לִהְיוֹת עַל צִיּוּן קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְנָסַעְתִּי אֲנִי וְרַבִּי נַפְתָּלִי לְפה בְּרֶסְלַב כְּדֵי שֶׁמִּכָּאן נִסְעָה וְנֵלְכָה יַחַד עִם חֲתָנוֹ רַבִּי יוֹסְקֶה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְעִם הָרַב דְּפה לִקְהִלַּת קדֶשׁ אוּמֶין וְכֵן הָיָה וְשָׂכַרְנוּ עֲגָלוֹת שֶׁל נָכְרִים לִנְסֹעַ לְאוּמֶין וּבַיּוֹם שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לָצֵאת מִפּה הָיָה רוּחַ סְעָרָה וְשֶׁלֶג גָּדוֹל שֶׁלּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִסַּע, וַאֲנִי הִתְגַּבַּרְתִּי אַף עַל פִּי כֵן וְנָסַעְתִּי עִם עֲגָלָה אַחַת וְהֻכְרַחְתִּי לַחֲזר כְּמוֹ חֲצִי פַּרְסָה מִן הָעִיר וְזֶה הָיָה שְׁנֵי יָמִים לִפְנֵי עֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט; אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִזֵּק אֶת לְבָבֵנוּ, וְשִׂמַּחְנוּ עַצְמֵנוּ אָז בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הַרְבֵּה, וְלא רָצִיתִי לְהַנִּיחַ הָעַצְבוּת וּלְהִתְעַצֵּב עַל זֶה, רַק חִזַּקְנוּ עַצְמֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְחַזַּקְנוּ וְנָסַעְנוּ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, אַף- עַל-פִּי שֶׁהָיָה עֲדַיִן הַדֶּרֶךְ מְקֻלְקָל מְאד, וּכְבָר הָיָה סָמוּךְ מְאד לְעֶרֶב ראשׁ-חֹדֶשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן חִזַּקְנוּ יָדֵינוּ בַּה’ וְנָסַעְנוּ יַחַד, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּב עִמָּנוּ סִבּוֹת נִפְלָאוֹת לְטוֹבָה, וּבָאנוּ לְאוּמֶין בְּיוֹם שִׁשִּׁי, עֶרֶב-ראשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט, שְׁנַת תקע"א, וְהִיא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּסַעְנוּ לְאוּמֶין אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּדֵי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ(חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן קס"ב) אֶת כָּל מַה שֶּׁהִבְטִיחַ אֶת מִי שֶׁיִּהְיֶה עַל קִבְרוֹ וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה וְיאמַר הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנִּרְשָׁמִים אֶצְלֵנוּ שֶׁיַּעְזר לוֹ לָנֶצַח וְכוּ’ וְהָיִינוּ בְּעֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ הַנַּ"ל עַל קִבְרוֹ וְשָׁבַתְנוּ שָׁם בְּאוּמֶין וְאַחַר שַׁבָּת בְּיוֹם רִאשׁוֹן חָזַרְנוּ וְהָלַכְנוּ עַל קִבְרוֹ וְנָסַעְנוּ לְבֵיתֵנוּ וְעָבַרְנוּ דֶּרֶךְ קְהִלַּת טֶפְּלִיק וְעוֹרַרְתִּי שָׁם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהִתְנַדְּבוּ גַּם כֵּן אֵיזֶה סָךְ עַל הַהַדְפָּסָה וּבָאנוּ לְבֵיתֵנוּ