שני, י"ג טבת התשפ"ה

בִּשְׁנַת תקס"ט בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת הֵכִין אֶת עַצְמוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִנְסֹעַ עוֹד הַפַּעַם לִקְהִלַּת קדֶשׁ לֶמְבֶּרְגְּ וּכְבָר הֵכִינוּ הַכּל לְצרֶךְ הַנְּסִיעָה וְהִנִּיחוּ הַחֲפָצִים הַצְּרִיכִין לַדֶּרֶךְ לְתוֹךְ הַשַּׂקִּים כְּדֶרֶךְ הַנּוֹסְעִים וְהָיָה מוּכָן לִנְסֹעַ מִיָּד וְנוֹדַע הַדָּבָר לָנוּ בִּקְהִלַּת-קדֶשׁ נֶעמִירוֹב שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִסַּע מִיָּד לְלֶמְבֶּרְגְּ וְתֵכֶף זֵרַזְנוּ עַצְמֵנוּ וְרַצְנוּ לְכָאן בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל אַךְ בְּבוֹאֵנוּ לְכָאן כְּבָר נִמְלַךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִנְּסִיעָתוֹ וְלא רָצָה לִנְסֹעַ עוֹד וּבְבוֹאֵנוּ לְכָאן מָצָאנוּ עֲדַיִן מֻנָּחִים כָּל הַשַּׂקִּים עִם הַחֲפָצִים בְּתוֹכָם לִנְסֹעַ מִיָּד כַּנַּ"ל אַךְ טֶרֶם בּוֹאֵנוּ לְכָאן נִמְלַךְ מִנְּסִיעָתוֹ כַּנַּ"ל וְהֵבִינוּ מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיָה בָּזֶה עִנְיָן גָּדוֹל וְסוֹדוֹת נִסְתָּרִים מַה שֶּׁבִּתְחִלָּה חָפֵץ לִנְסֹעַ וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ, וּפַעַם אַחַת אָמַר שֶׁגַּם זֶה מִצַּד גִּלְגּוּלֵי הַנְּשָׁמוֹת מַה שֶּׁאֶחָד חָפֵץ וּמֵכִין אֶת עַצְמוֹ לִנְסֹעַ, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ כַּנִּדְפָּס בִּמְקוֹמוֹ (שִׂיחוֹת הָרַ"ן קצ"ה) עַיֵּן שָׁם: