ראשון, כ"ו טבת התשפ"ה

אַחַר יוֹם טוֹב הִתְחַלְתִּי לַחֲשׁב תֵּכֶף אֵיךְ זוֹכִין לָצֵאת מִכָּאן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי קדֶם יוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבַנְתִּי תֵּכֶף שֶׁאֲנִי צָרִיךְ כָּאן לְרַחֲמִים רַבִּים וִישׁוּעָה גְּדוֹלָה לָצֵאת מִכָּאן, אַף עַל פִּי כֵן הִכְרַחְתִּי עַצְמִי לְהַעֲבִיר מִדַּעְתִּי דְּאָגָה זאת כְּדֵי שֶׁלּא לְעַרְבֵּב שִׂמְחַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֲבָל אַחַר יוֹם טוֹב הִתְחַלְתִּי לַחֲשׁב בָּזֶה, וְרָאִיתִי גּדֶל דָחְקִי עַתָּה כִּי לא הֵבֵאתִי לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא כִּי-אִם בְּעֶרֶךְ שְׁלשָׁה טָאלֶיר, וְהוֹצָאוֹת הַסְּפִינָה קְטַנָּה וְהַמֶּכֶס וְכוּ’ מִן הַסְּפִינָה הַגְּדוֹלָה עַד הָאַכְסַנְיָא עָלָה קָרוֹב לִשְׁמוֹנָה טָאלֶיר שֶׁל מִצְרַיִם (שֶׁהֵם פְּחוּתִים שְׁלִישׁ מִטָּאלֶיר טוֹבִים שֶׁל סְטַנְבּוּל) וּבֶאֱמֶת לא הָיָה בְּיָדִי אֵלּוּ הַהוֹצָאוֹת, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלַי שֶׁרַבִּי אַהֲרן הַנִּזְכַּר לְעֵיל שֶׁגָּמַל חֶסֶד עִמִּי כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְטָרַח עַצְמוֹ עֲבוּרִי כָּל כָּךְ, נָתַן מִשֶּׁלּוֹ לְעֵת עַתָּה כָּל הַסָּךְ הַנִּזְכַּר לְעֵיל, וּמְעַט הַפָּארֶיס שֶׁהָיָה אֶצְלִי, נִשְׁאַר בְּיָדִי עַל הוֹצָאוֹת קְטַנִּים וְעַתָּה צְרִיכִין לְהַחֲזִיר הַסָּךְ הַנִּזְכַּר לְעֵיל לְרַבִּי אַהֲרן, וְלִשְׂכּר סְפִינָה לְצִידוֹן אוֹ לְעַכּוֹ שֶׁהוּא יוֹתֵר מִמַּהֲלַךְ שְׁלשָׁה יָמִים וְהַדֶּרֶךְ רָחוֹק כִּמְעַט כְּמוֹ מֵאָדֶעס לִסְטַנְבּוּל וְגַם מֵעַכּוֹ אוֹ מִצִּידוֹן צְרִיכִים לִשְׂכּר חֲמוֹרִים לִצְפַת, וְגַם שְׁאָר הוֹצָאוֹת לַעֲלוֹת עַל הַסְּפִינָה, וּבְיָדִי אֵין כֶּסֶף כִּי-אִם סָךְ מֻעָט הַנִּזְכַּר לְעֵיל וּמִדִּבְרֵי הָרַב הֵבַנְתִּי קדֶם שָׁבוּעוֹת בָּעֵת שֶׁבָּאתִי אֶצְלוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְסַלֵּק יָדוֹ הֵימֶנִּי, וְהוּא מַקְפִּיד עַל שֶׁבָּאתִי בָּעֵת הַזּאת עַל כֵּן תֵּכֶף בְּאִסְרוּ חַג נִמְשְׁכָה טִרְדּוֹת הַמַּחֲשָׁבָה בְּעִנְיָן זֶה עָלַי, רַק אַף עַל פִּי כֵן נִתְחַזַּקְתִּי לִבְטחַ בַּה’ שֶׁיּוֹצִיאֵנִי מִכָּאן: