רביעי, כ"ב טבת התשפ"ה

בְּיוֹם רִאשׁוֹן, פָּרָשַׁת קרַח הָיִיתִי עַל מְעָרַת הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי, וּכְנֶגְדּוֹ מְעָרַת בְּאֵרִי אָבִיו, שֶׁגַּם הוּא הָיָה נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לא הָיָה לָנוּ הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַמְּעָרָה רַק עָמַדְנוּ בַּחוּץ אֵצֶל הַפֶּתַח וְאָמַרְנוּ שָׁם קְצָת תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת גַּם עַל מְעָרַת בְּאֵרִי אָמַרְנוּ קְצָת, גַּם בְּדֶרֶךְ הִלּוּכֵנוּ לִמְעָרַת הוֹשֵׁעַ, הָיִינוּ אֵצֶל הַיְנוּקָא וְאֵצֶל שְׁלשֶׁת צַדִּיקִים שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם הָאֲרִיזַ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב וּבְתוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁל הָרַב מִוּוֹלוֹטְשִׁיסְק וְשָׁם מֻנַּחַת בִּתּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַצַּדֶּקֶת מָרַת מִרְיָם זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה עִם בַּעְלָהּ וּבְנָהּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעוֹד הָיִינוּ אָז אֵצֶל שְׁאָר צַדִּיקִים, מִמְּעָרַת הוֹשֵׁעַ חָזַרְנוּ וְהָלַכְנוּ וּבָאנוּ לַקֶּבֶר שֶׁל הַתַּנָּא ר’ פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, מִשָּׁם חָזַרְנוּ וְהָלַכְנוּ לַמִּקְוֶה שֶׁל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְטָבַלְנוּ שָׁם: