חלק שני - סעיף צא

בְּיוֹם שֵׁנִי הָיִיתִי עוֹד הַפַּעַם עַל הַסְּפִינָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וְשָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן דְּבָרִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֵין הַדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁהֵם אוֹמְרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי שֶׁהוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה, וַאֲנִי צָרִיךְ לְרַחֲמִים וִישׁוּעָה גְּדוֹלָה וּבִפְרָט שֶׁגַּם מָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת אֵין לִי כְּדֵי סִפּוּקִי, כִּי בְּעֵת כָּזאת צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בְּהוֹצָאוֹת מְאד וְתֵכֶף בְּיוֹם שֵׁנִי הַנִּזְכָּר לְעֵיל כְּשֶׁחָזַרְתִּי מֵהַסְּפִינָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, נָסַעְנוּ בִּסְפִינָה קְטַנָּה לְהוֹסְקִיֶע לִרְאוֹת לִמְכּר שָׁם מְעַט הַסְּפָרִים שֶׁהָיוּ עִמִּי כִּי רָאִיתִי מִיָּד שֶׁהַמָּעוֹת שֶׁנִּשְׁאַר בְּיָדִי כְּשֶׁבָּאתִי לִסְטַמְבּוּל בְּעֶרֶךְ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים טָאלֶיר פָּחוֹת קְצָת, אֵינוֹ מַסְפִּיק אֲפִלּוּ עַל מֶחֱצָה הוֹצָאוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַד, מִלְּבַד הַחֲזָרָה וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה קָשֶׁה עָלַי מְאד לִנְסֹעַ לְהוֹסְקִיֶע, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרְאֵלִים, וְהָעִיר הַזּאת הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה מִישִׁיבַת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָעֲיָרוֹת שֶׁבִּסְטַנְבּוּל, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם אֵין נִמְצָאִים שׁוּם אַנְשֵׁי פּוֹלִין, כִּי מְעַט הַגֵּרִים מִפּוֹלִין הַנִּמְצָאִים בִּסְטַמְבּוּל רֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם בָּעִיר גַּאלִיטָא אֲבָל מֵחֲמַת הַהֶכְרֵחַ, וְעִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁלִּי כִּי אָמַרְתִּי אוּלַי מֵאֵת ה’ הוּא שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לֵילֵךְ לְהוֹסְקִיֶע כְּדֵי לְהַשְׁאִיר שָׁם אֵיזֶה סֵפֶר מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁאֶהְיֶה בִּסְטַמְבּוּל וְלא אַשְׁאִיר שָׁם שׁוּם סֵפֶר חַס וְשָׁלוֹם, וְרַק מֵחֲמַת זֶה נִתְחַזַּקְתִּי וְאָמַרְתִּי וִיהִי מָה- אֵלֵךְ לְשָׁם

וְהִתְחִיל חֲבֵרִי רי"א לְדַבֵּר לִי שֶׁעַכְשָׁו סָמוּךְ לָעֶרֶב, וּבְוַדַּאי נִצְטָרֵךְ לָלוּן שָׁם, וְאֵין לָנוּ שׁוּם מָקוֹם לָלוּן וּכְבָר יָדַעְנוּ הֵיטֵב, שֶׁאֵצֶל הַפְרֶענְקֶין [עֲדוֹת הַמִּזְרָח] קָשֶׁה מְאד מְאד לִמְצא בַּיִת לִכְנס בּוֹ, בִּפְרָט אַנְשֵׁי פּוֹלִין שֶׁהֵם בְּעֵינֵיהֶם לִשְׂחוֹק לְלַעַג וּלְקֶלֶס אֲבָל אָמַרְתִּי שֶׁגַּם דִּבְרֵי רי"א הֵם מְנִיעָה, וְאֵינִי רוֹצֶה לִדְחוֹת הַדָּבָר, וִיהִי מָה אֵלֵךְ לְשָׁם וְהָלַכְנוּ לַחוּץ וְלָקַחְנוּ מִשָּׁם עִמָּנוּ מְעַט סְפָרִים, וּקְצָת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְטַלִּית וּתְפִלִּין שֶׁלִּי לְבַד וְהָלַכְנוּ שְׁנֵינוּ אֶל הַשּׁוּק עַד שֶׁמָּצָאנוּ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי פּוֹלִין שֶׁהָיָה לוֹ הֶכֵּרוּת עִמָּנוּ, וּבִקַּשְׁנוּ אוֹתוֹ שֶׁיּוֹלִיךְ אוֹתָנוּ אֶל הַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹלְכִין לְהוֹסְקִיֶע וְהָלַךְ עִמָּנוּ עַד שֶׁהֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל הַשַּׁעַר שֶׁיּוֹצְאִין בּוֹ אֶל הַיָּם וּמֵחֲמַת שֶׁכְּבָר פָּנָה הַיּוֹם לַעֲרב הֻכְרַחְנוּ לִתֵּן לְהַשּׁוֹמֵר שְׁנֵי פָּארֶיס וְהִנִּיחַ אוֹתָנוּ לָצֵאת מִן הַשַּׁעַר (אֲבָל בְּכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ אֵין נוֹתְנִים כְּלוּם) וּבָאנוּ אֶל חוֹף הַיָּם, וְשָׁם עוֹמְדִים סְפִינוֹת מְזֻמָּנוֹת וְהִכְנִיס אוֹתָנוּ הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּאֵיזֶה סְפִינָה עִם עוֹד שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם מִקּדֶם, וְנָסַעְנוּ לְהוֹסְקִיֶע וְהָלַכְנוּ עַל הַיָּם לְהַחוֹף בְּעֶרֶךְ חֲצִי שָׁעָה וְיוֹתֵר, עַד שֶׁבָּאנוּ לְהוֹסְקִיֶע וְשִׁלַּמְנוּ לְהַסַּפָּן חֲמִשָּׁה פָּארֶיס בְּעַד כָּל נֶפֶשׁ

וְנִכְנַסְנוּ לְהוֹסְקִיֶע וּבָאנוּ שְׁנֵינוּ אֲנִי וְרי"א וְשָׁם אֵין שׁוּם אִישׁ מַכִּיר אוֹתָנוּ, וְאֵין שׁוּם אִישׁ שֶׁיָּבִין דִּבּוּר אֶחָד בִּלְשׁוֹנֵנוּ, וַאֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ רָחוֹק לִמְצא אִישׁ שֶׁיָּבִין דְּבָרֵינוּ וְהָלַכְנוּ אֲנַחְנוּ נָעִים וְנָדִים, וַחֲבִילָתֵנוּ בְּיָדֵינוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְהֵיכָן נִכָּנֵס וְהִתְחַלְנוּ לִשְׁאל הֵיכָן הַבֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ?-וְאֵין אָדָם מֵבִין מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים כִּי בֵּית-הַכְּנֶסֶת הֵם קוֹרִין "קָהָל קָדוֹשׁ", וּבֵית הַמִּדְרָשׁ אֵין נִמְצָא שָׁם כְּלָל רַק מָקוֹם שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם נִקְרָא יְשִׁיבָה, וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם בַּטְלָנִים שֶׁאוֹמְרִים תְּהִלִּים וְזֶה נִקְרָא הֶסְגֵּר וְכָל זֶה נוֹדַע לָנוּ אַחַר כָּךְ, אֲבָל בָּעֵת שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְשָׁם לא יָדַעְנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הָאֵלֶּה וְשָׁאַלְנוּ הֵיכָן בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּקְצָתָם הֵבִינוּ וּקְצָתָם לא הֵבִינוּ וְשָׁאַלְנוּ הֵיכָן הֶחָכָם אוֹ הָרַב, וְהַנְּעָרִים שֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ כֻּלָּם שָׂחֲקוּ מֵאִתָּנוּ מְאד, וְרָדְפוּ אַחֲרֵינוּ בְּכָל פַּעַם כְּמוֹ אַחֲרֵי הַמְשֻׁגָּע חַס וְשָׁלוֹם

אַחַר כָּךְ צִוָּה פְרֶענְק אֶחָד לְנַעַר אֶחָד שֶׁיּוֹלִיךְ אוֹתָנוּ לְהָרַב הַכּוֹלֵל שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם בְּהוֹסְקִיעֶ שֶׁהוּא רַב הַכּוֹלֵל לְכָל הָעֲיָרוֹת שֶׁבִּסְטַנְבּוּל וְהָלַכְנוּ אַחַר הַנַּעַר הַנַּ"ל, וַאֲנַחְנוּ לא הֵבַנּוּ מַה שֶּׁאָמַר הַפְרֶענְק לְהַנַּעַר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁמּוֹלִיךְ אוֹתָנוּ לְאֵיזֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְהַנַּעַר הָלַךְ לְפָנֵינוּ בְּשִׂמְחָה וּשְׂחוֹק כִּי הָיָה לוֹ נַחַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת לַאֲנָשִׁים הָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁנִּדְמוּ בְּעֵינֵיהֶם כִּמְשֻׁגָּעִים חַס וְשָׁלוֹם וְהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ עַד שֶׁהִכְנִיס אוֹתָנוּ עַל הָעֲלִיָּה שֶׁל הָרַב הַכּוֹלֵל וְהָיָה קָשֶׁה עָלֵינוּ לִכְנס לְשָׁם מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מֵבִין לְשׁוֹנֵנוּ, וְגַם קָשֶׁה לִכְנס עִם הַחֲבִילוֹת שֶׁבְּיָדֵינוּ וְאַף עַל פִּי כֵן הִנַּחְתִּי הַחֲבִילוֹת בְּיַד רי"א וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לְהָרַב, וְלא הָיָה אָז בְּקַו הַבְּרִיאָה וְהִתְחִיל לִשְׁאל מֵאַיִן בָּאתֶם בִּלְשׁוֹן קְפִידָא קְצָת וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ דְּבָרִים מֻעָטִים בְּאֵימָה וּבוּשָׁה כִּי נִסְתְּמוּ דְּבָרַי לְפָנָיו, וְלא הֵבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר וְשָׁם יָשַׁב עוֹד אִישׁ אֶחָד לְפָנָיו וְדִבְּרוּ עִמִּי דְּבָרִים מֻעָטִים מְאד, וְהֵשִׁיב מִיָּד לְמָחָר, הַיְנוּ שֶׁאָבוֹא לְמָחָר וְהָאִישׁ שֶׁיָּשַׁב אֶצְלוֹ הֶרְאָה לִי בְּיָדוֹ הֲלא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ בְּקַו הַבְּרִיאָה וְיָצָאתִי מִמֶּנּוּ מִיָּד בְּשִׂמְחָה שֶׁפָּטַרְתִּי אוֹתוֹ כִּי הַשָּׁעָה הַמֻּעֶטֶת שֶׁעָמַדְתִּי לְפָנָיו הָיָה קָשֶׁה עָלַי מְאד, מֵחֲמַת שֶׁמֵּעוֹלָם לא הָיִיתִי בְּעִנְיָן כָּזֶה

אַחַר כָּךְ יָצָאתִי אֶל הַחוּץ, וְעָמַדְנוּ לָפוּשׁ אֵצֶל עֵץ עָב אֶחָד שֶׁעָמַד אֵצֶל אֵיזֶה בַּיִת וְהִנַּחְנוּ שָׁם אֵיזֶה חֲבִילָה וְהִתְחִילוּ לְקַבֵּץ אֲנָשִׁים אֶצְלֵנוּ וְהִתְחִילוּ לִשְׁאל אִם אָנוּ מוֹכְרֵי סְפָרִים וְהִתְחַלְנוּ לְהַרְאוֹת לָהֶם הַסְּפָרִים, אֲבָל לא הֵבִינוּ דְּבָרֵינוּ, כִּי-אִם בְּקשִׁי גָּדוֹל הֵבִינוּ קְצָת בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אָדָם שֶׁהוּא עוֹסֵק בִּמְכִירַת סְפָרִים וְדִבֵּר עִמָּנוּ מְעַט, וְלָקַח מֵאִתָּנוּ שַׁ"ס מִשְׁנָיוֹת קְטַנִּים, וְלָקַח אֶחָד מֵאִתָּנוּ וְנָתַן לָנוּ אַדְרוּף [דְמֵי קְדִימָה] מְעַט מָעוֹת, וְהַשְּׁאָר יִקַּח לְמָחָר וַעֲדַיִן אֵין לָנוּ מָקוֹם לִכְנס בּוֹ וְהַיּוֹם הוֹלֵךְ וּפוֹנֶה לַעֲרב וּבְתוֹךְ כָּךְ נִזְדַּמֵּן אֶחָד וְאָמַר שֶׁהוּא יִקְנֶה מֵאִתָּנוּ סְפָרִים, וְהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ לְבֵיתוֹ וְהָלַכְנוּ אַחֲרָיו בְּתוֹךְ כָּךְ בִּקַּשְׁנוּ אוֹתוֹ שֶׁנָּלִין בְּבֵיתוֹ וּבִתְחִלָּה מֵאֵן בַּדָּבָר, וְאַחַר כָּךְ בִּקַּשְׁנוּ אוֹתוֹ עוֹד, וְאַחַר הַהַפְצָרָה קִבֵּל אוֹתָנוּ לָלוּן בְּבֵיתוֹ וְנָתַנּוּ שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמָּצָאנוּ מָקוֹם לָלוּן אַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה סִפֵּר לָנוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁמַּה שֶּׁקִּבֵּל אוֹתָנוּ הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּא הָיְתָה אִשְׁתּוֹ בַּבַּיִת, אֲבָל אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ בְּבֵיתוֹ לא הָיָה יָכוֹל בְּשׁוּם אפֶן לְקַבֵּל אוֹתָנוּ, כִּי נְשׁוֹתֵיהֶם אֵינָן מְקַבְּלוֹת אוֹרְחִים, בִּפְרָט אַשְׁכְּנַזִּים: