אַחַר כָּךְ אַחַר סְעֻדַּת שַׁחֲרִית הָלַכְתִּי לְבֵית ר’ פַיְבִישׁ וְשָׁם יָשַׁנְתִּי קְצָת וְאַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי שָׁם בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי מָה שֶּׁזָּכִיתִי לְחַדֵּשׁ אָז מֵעִנְיַן תַּעֲנִית שֶׁשַּׁיָּךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר עַל הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַנִּסִּים וַהֲטָבַת חֲלוֹם וּבִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ הֶחָבִיב עָלָיו וְכוּ’ וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלַּלְתִּי מִנְחָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהָלַכְתִּי לְבֵית ר’ שָׁאוּל הַנִּזְכַּר לְעֵיל, וְאָכַלְתִּי שָׁם סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית וְהָיוּ שָׁם קְצָת אֲנָשִׁים, וּתְהִלָּה לָאֵל אָמַרְתִּי לִפְנֵיהֶם עִנְיָן הַנִּפְלָא עַל פָּסוּק אֲזַמְּרָה לֵאלהַי בְּעוֹדִי (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן רפ"ב), וְעוֹד כַּמָּה דִּבְרֵי-תוֹרָה מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּתְהִלָּה לָאֵל זָכִיתִי לִשְׁבּוֹת שָׁם בְּאֶרֶץ הַקּדֶשׁ, וְסִפַּרְתִּי קְצָת מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּמִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּשַׁבָּת בְּאֶרֶץ הַקּדֶשׁ, שֶׁזֶּה נוֹגֵעַ לַמָּקוֹם שֶׁנּוֹגֵעַ וְכוּ’ וְכוּ’ בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר לא עָזַב חַסְדּוֹ מֵאִתָּנוּ עַד הֵנָּה: