חמישי, כ' אדר התשפ"ה

בְּכָל יוֹם רְבִיעִי הַנִּזְכָּר לְעֵיל לא זָזָה הַסְּפִינָה כְּלָל, וְכֵן גַּם בְּיוֹם חֲמִישִׁי שֶׁהוּא לַ"ג בָּעמֶר גַּם כֵּן עָמְדָה הַסְּפִינָה בִּמְקוֹמָהּ, וְהָיָה לִי צַעַר וּבִלְבּוּל הַדַּעַת מִזֶּה מֵחֲמַת שֶׁהִבְטִיחַ לִי הַסַּרְסוּר שֶׁכְּבָר הַסְּפִינָה מוּכֶנֶת לֵילֵךְ מִיָּד, וְשֶׁכְּבָר הָיָה רָאוּי שֶׁתֵּלֵךְ בְּיוֹם שַׁבָּת הֶעָבָר וְעַתָּה עֲדַיִן הִיא עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ וּמוֹרָא עָלָה עַל ראשִׁי אוּלַי גַּם בָּזֶה יֵשׁ רַמָּאוּת כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ לִי שֶׁפַּעַם אַחַת בָּא תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד לְשָׁם שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה יוֹם וָלַיְלָה, וְהָיָה מְמַעֵט בְּשֵׁנָה מְאד וּשְׁמוֹ רַבִּי לֵיבּ אַשְׁכְּנַזִּי וְהִטְעָה אוֹתוֹ סַרְסוּר אֶחָד וְאָמַר שֶׁשָּׂכַר לוֹ סְפִינָה וְרַבִּי לֵיבּ הַנִּזְכָּר לְעֵיל סִלֵּק לוֹ כָּל שְׂכַר הַסְּפִינָה וְיָרַד לְתוֹכָהּ, וְנִתְמַהְמַהּ שָׁם זְמַן הַרְבֵּה וְהַקַּפִּיטַאן דָּחָה אוֹתוֹ מִיּוֹם אֶל יוֹם סוֹף דָּבָר יָשַׁב עַל הַסְּפִינָה כַּמָּה חֳדָשִׁים כִּמְדֻמֶּה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וּלְבַסּוֹף הֻכְרַח לָצֵאת מִתּוֹכָהּ כִּי הָיָה הַכּל שֶׁקֶר כִּי הַסְּפִינָה לא הָיְתָה צְרִיכָה לֵילֵךְ מִשָּׁם כְּלָל, רַק הַכּל הָיָה רַמָּאוּת לִגְזל מָמוֹנוֹ בְּחִנָּם וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּצָא מֵהַסְּפִינָה עָנָה וְאָמַר לְהַסַּרְסוּר, הַצַּעַר שֶׁגָּרַמְתָּ לִי מָחוּל לְךָ אֲבָל הַבִּטּוּל תּוֹרָה שֶׁבִּטַּלְתָּ אוֹתִי כָּל כָּךְ זְמַן אֵינִי מוֹחֵל לְךָ, וּבְוַדַּאי יְשַׁלֵּם לְךָ ה’ כִּגְמוּלְךָ וְזֶה הַסַּרְסוּר הָיָה אִישׁ אָמִיד, וְהָיָה לוֹ אִשָּׁה וּשְׁתֵּי בָּנוֹת וְתֵכֶף וּמִיָּד מֵתוּ אֶחָד אֶחָד עַד שֶׁבִּזְמַן קָצָר מֵתוּ כֻּלָּם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְיוֹצְאֵי-חֲלָצֵיהֶם וְלא נִשְׁאַר זִכְרוֹ וְסִפְּרוּ לִי מַעֲשֶׂה זאת לְמַעַן אֵדַע לְהִזָּהֵר מִן הַסַּרְסוּרִים אֲבָל אֲנִי כְּשָׁמְעִי זאת הֵבַנְתִּי מִיָּד שֶׁבְּוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לִזָּהֵר מֵהֶם, וּבְלא זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם שַׁקְרָנִים, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לִזָּהֵר מֵהֶם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִי לִשְׂכּר סְפִינָה בִּלְעֲדֵיהֶם, בִּפְרָט שֶׁאֵינִי מַכִּיר הַלָּשׁוֹן כְּלָל וְגַם זֶה שֶׁסִּפֵּר לִי זאת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה חַזָּן וְנִדְמָה לְאִישׁ כָּשֵׁר, אֲבָל כָּל כַּוָּנָתוֹ הָיָה כְּדֵי שֶׁאֶקַּח אוֹתוֹ לְסַרְסוּר וַאֲנִי כְּבָר הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ אִישׁ אֱמֶת וְנוֹתֵן עֵינָיו בְּמָמוֹן וְרוֹצֶה לְהַרְוִיחַ בִּי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי תֵּכֶף אִם ה’ לא יִשְׁמְרֵנִי, אִי אֶפְשָׁר לִי לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם וּבִפְרָט שֶׁאֲנִי נָחוּץ לְדַרְכִּי מְאד, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה לִבִּי נוֹקֵשׁ בְּקִרְבִּי בָּעֵת שֶׁנִּתְעַכַּבְתִּי שְׁנֵי יָמִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל עַל הַסְּפִינָה, מִי יוֹדֵעַ עַד מָתַי אֶתְעַכֵּב אַף עַל פִּי שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁלְּפִי הַנִּרְאֶה לא הָיָה כָּאן רַמָּאוּת גָּדוֹל כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, אַף עַל פִּי כֵן רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וְהָיוּ עוֹלִים עַל לִבִּי פְּחָדִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל: