שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְשָׁם מָצָאנוּ אַנְשֵׁי צְפָת שֶׁבָּאוּ לְשָׁם מִקּדֶם וְהוֹדִיעוּ לָנוּ תֵּכֶף שֶׁיֵּשׁ סְפִינוֹת הַרְבֵּה לִסְטַנְבּוּל וְשֶׁאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים מֵהֶם שָׂכְרוּ כְּבָר סְפִינָה לִסְטַנְבּוּל בְּסָךְ ח’ דּוֹרֶיס מִכָּל נֶפֶשׁ, וְיֵשׁ עוֹד סְפִינוֹת שֶׁיְּכוֹלִים לִשְׂכּר בְּפָחוֹת וְהָיָה עָלַי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְכֵן הָיָה שֶׁהָיָה בְּיָדִי לִשְׂכּר סְפִינָה בְּיוֹם רְבִיעִי, וְלֵילֵךְ בְּיוֹם חֲמִישִׁי מִיָּד וְהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁאַגִּיעַ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְאוּמַאן אֲבָל נִתְעַכַּבְתִּי מֵחֲמַת אַנְשֵׁי חֶבְרָתֵנוּ שֶׁל הַסְּפִינָה, וְאִבַּדְתִּי סְפִינָה זאת כִּי הָלְכָה בְּיוֹם ה’ בַּבּקֶר וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעַכַּבְתִּי בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא קָרוֹב לִשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וְלא יָצָאנוּ מִשָּׁם עַד יוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים, וְהָיָה לָנוּ שָׁם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִגּדֶל הָעִכּוּב כִּי כְּבָר שָׂכַרְנוּ סְפִינָה תֵּכֶף בְּפָרָשַׁת עֵקֶב אַךְ הַקַּפִּיטַאן הִטְעָה אוֹתָנוּ שֶׁאָמַר שֶׁיֵּלֵךְ בְּסָמוּךְ וְאַחַר כָּךְ עִכֵּב אוֹתָנוּ הַרְבֵּה וְהָיָה לָנוּ צַעַר גָּדוֹל, וְהֻכְרַחְנוּ לָדוּן עִמּוֹ לִפְנֵי הַקּוֹנְסְלֶיר, וְיָצָא הַמִּשְׁפָּט מְעֻקָּל מִמֶּנּוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ נַנִּיחַ לְאִבּוּד אֶצְלוֹ אֶחָד דוֹרֶע מִכָּל נֶפֶשׁ וְכֵן הָיָה וְהַגְּמָר הָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ לְעֵת עֶרֶב סָמוּךְ לִכְנִיסַת שַׁבַּת קדֶשׁ, וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הִזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סְפִינָה שֶׁלָּנוּ שֶׁהָיְתָה מוּכֶנֶת לֵילֵךְ בְּיוֹם שַׁבַּת קדֶשׁ וּבְיוֹם שַׁבַּת קדֶשׁ שָׂכְרוּ הַסְּפִינָה כִּי הָיָה הֶכְרֵחַ גָּדוֹל, וְשָׂכַרְנוּ הַסְּפִינָה בְּסַךְ ד’ דּוֹרֶיס מִכָּל נֶפֶשׁ וְגַם נִתְעַכַּבְתִּי בְּעַד ר"ג וְר"י וְהָיָה לִי קְצָת מַחֲלוֹקֶת מִזֶּה אֲבָל בְּחַסְדֵי ה’ נִצַּחְתִּי כֻּלָּם וְנָסַעְנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד לא כְּמוֹ שֶׁרָצוּ הֵם וְכוּ’: