שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר מֵאָז עַד הֵנָּה אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר חֵלֶק מֵאֶלֶף, אַךְ בְּקִצּוּר אֶרְשׁם קְצָת לְזִכָּרוֹן בִּשְׁנַת תקע"א נִסְתַּלֵּק בְּשָׁלוֹם כַּנַּ"ל וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הִדְפַּסְתִּי אֶת הַסְּפָרִים בְּמָאהְלוֹב לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא וְהָאָלֶף-בֵּית וְהַקִּצּוּר כַּנַּ"ל וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה יָצָאתִי מִקְּהִלַּת קדֶשׁ נֶעמִירוֹב וְקָבַעְתִּי דִּירָתִי פּה קְהִלַּת קדֶשׁ בְּרֶסְלַב, אֲשֶׁר כָּל זֶה הָיְתָה צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה לְהַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּזֶה הָעוֹלָם לְדוֹרוֹת וְכַמְבאָר מְעַט מִזֶּה לְמַעְלָה: