שבת, י"א טבת התשפ"ה

בָּעֵת שֶׁנָּסַע מִכְּפָר הַנַּ"ל שֶׁלָּן שָׁם לְאוּמֶין, דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה מֵהַתּוֹרָה שֶׁל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא ס"ז), שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית הֶעָבַר עַל הַפָּסוּק בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (סִימָן ל"ט) וְאָמַר אָז הַחִבּוּר שֶׁל רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְכוּ’ לְעִנְיַן הַהַעְלָמָה שֶׁנִּתְעַלֵּם הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַפְּאֵר וְהַיּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם וְכוּ’ כַּנִּדְפַּס בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם וְעוֹד דִּבֵּר עִמִּי מִגְּדֻלַּת הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּסָמוּךְ כַּנַּ"ל וְאַחַר כָּךְ סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לְאוּמֶין סִפֶּר מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁבָּא לְאֵיזֶה עִיר שֶׁהָיוּ שָׁם נְשָׁמוֹת מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים תִּקּוּן וְכוּ’ כַּמְבאָר מַעֲשֶׂה זאת בְּמָקוֹם אַחֵר (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן ק"ד) וְכָל עֵת הַנְּסִיעָה הַזּאת שֶׁנָּסַע בְּיוֹם רְבִיעִי בִּכְנִיסָתוֹ לְאוּמֶין הָיָה יוֹשֵׁב כְּמוֹ טָרוּד וּמְאֻיָּם, וְכָל זֶה הֵבִינוּ אַחַר כָּךְ לְמַפְרֵעַ, כִּי אַחַר כָּךְ סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת הִזְכִּיר אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר בִּכְנִיסָתוֹ לְאוּמֶין כוּ’ כַּאֲשֶׁר יְבאַר לְקַמָּן כוּ’ וְאָז הֵבַנְתִּי לְמַפְרֵעַ שֶׁבְּכָל עֵת כְּנִיסָתוֹ לְאוּמֶין הָיָה כְּמוֹ טָרוּד בְּעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְתִקּוּנֵי הַנְּשָׁמוֹת הַרְבֵּה מְאד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן שָׁם וְכוּ’, וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ וְכוּ’