שלישי, י"ד טבת התשפ"ה

וּבְכָל יוֹם שַׁבַּת קדֶשׁ לא זָזָה הַסְּפִינָה מִמְּקוֹמָהּ וְלא הָיָה לָנוּ שׁוּם תַּבְשִׁיל בְּשַׁבַּת קדֶשׁ וְגַם יַיִן לְקִדּוּשׁ וּלְהַבְדָּלָה לא הָיָה לָנוּ מֵחֲמַת הַחִפָּזוֹן הַנַּ"ל וּבְיוֹם א’ בַּבּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְחִילָה הַסְּפִינָה לֵילֵךְ וּבְיוֹם שַׁבַּת קדֶשׁ הָיִיתִי חָלוּשׁ מְעַט וּבְיוֹם א’ נֶחֱלַשְׁתִּי הַרְבֵּה וְנָתַתִּי הֲקָאוֹת הַרְבֵּה אֲבָל בְּיוֹם ב’ עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהִתְחַלְתִּי לָשׁוּב לְאֵיתָנִי קְצָת, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן לא הָיִיתִי בְּקַו הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה וְהַכּל מֵחֲמַת טִלְטוּל הַסְּפִינָה שֶׁהָיָה קָשֶׁה עָלַי רַק הַכּל הָיָה בְּחֶסֶד וְלא הָיִיתִי מֻטָּל לְמִשְׁכָּב כְּמוֹ בַּדֶּרֶךְ מִסְּטַנְבּוּל לְאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא וְזֶה הַיּוֹם יוֹם ה’ בְּעֶרֶךְ שָׁלשׁ שָׁעוֹת קדֶם הַלַּיְלָה, הִתְחִילוּ לִרְאוֹת אֵיזֶה יַבָּשָׁה: