חמישי, ט"ז טבת התשפ"ה

וְהִנֵּה בְּיוֹם חֲמִישִׁי אַחַר הַתְּפִלָּה עָשִׂיתִי קֵץ וָסוֹף אוֹדוֹת הַסְּפָרִים וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קִבַּצְתִּי שָׁם מָעוֹת בְּעַד כָּל הַסְּפָרִים שֶׁמְּכַרְתִּים שָׁם בְּעֶרֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים טָאלֶיר וְזֶה הָיָה לִי לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה, כִּי בְּעֵת כָּזאת צְרִיכִין הוֹצָאָה מְרֻבָּה: