פַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּבֹּקֶר שָׁאַל אוֹתוֹ בְּנוֹ הָר' יִצְחָק זַ"ל עַל אוֹדוֹת שֶׁחָלַשׁ לִבּוֹ מְאֹד (כִּי לֹא הָיָה אָז בְּקַו הַבְּרִיאוּת), אִם יֹאכַל אֵיזֶה דָּבָר קֹדֶם לֶכְתּוֹ עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחוֹ לְפָרֵשׁ שָׁם שִׂיחָתוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב כָּרָאוּי. וְהֵשִׁיב לוֹ, לַאו!, אֱמֹר כַּאֲשֶׁר תּוּכַל וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶם הָאֲכִילָה.
