שבת, י"א טבת התשפ"ה

גַּם עַיֵּן בְּהִלְכוֹת שׁוֹמֵר שָׂכָר הֲלָכָה ב' אוֹת יוּד שֶׁמִּיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם לֹא הָיָה עֲדַיִן שְׁנֵי צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים לְגַמְרֵי בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם וְכוּ', וְעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת הוּא מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֶחָד אֵינוֹ מַאֲמִין בַּחֲבֵרוֹ שֶׁגַּם כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מִתְנַהֵג בְּדַרְכּוֹ וּרְצוֹנוֹ כִּי הַבַּעַל דָּבָר מַטְעֶה אֶת הַלֵּב וְכוּ'. כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לָדַעַת שֶׁכָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל כָּל בְּנֵי הָאָדָם וְכוּ' נִמְשָׁכִים מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְכוּ' וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא יַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת כִּי יָדִין אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת תָּמִיד. כִּי יֹאמַר בְּלִבּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁכַּוָּנָתִי לְשֵׁם שָׁמַיִם לִגְמֹר מִצְוָה הַזֹּאת וְחֶפְצִי לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, וַחֲבֵרִי מְעַכֵּב בָּזֶה, אַף עַל פִּי כֵן גַּם כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם כִּי יֵשׁ לוֹ יְדִיעָה אַחֶרֶת וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין זֶה מִצְוָה כְּלָל, אוֹ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק בְּמִצְוָה אַחֶרֶת הַגְּדוֹלָה מִזֶּה לְפִי דַּעְתּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי חָזָק בְּדַעְתִּי מְאֹד, וְיֵשׁ לִי רְאָיוֹת וְהוֹכָחוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲזִיק בְּדֶרֶךְ זֶה וּבַמִּצְוָה הַזֹּאת, אַף עַל פִּי כֵן אֲפִלּוּ אִם הָאֱמֶת הוּא כְּדַעְתִּי מִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה שֹׁרֶשׁ נִמְשָׁךְ חֲבֵרִי וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם וְיֶעֱרַב לְנַפְשְׁךָ מְאֹד.