שבת, י"א טבת התשפ"ה

מַה שֶּׁרִמֵּז לְאֶחָד שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ עַל אוֹדוֹת מַחֲלָתוֹ הַחֳלִי־נוֹפֵל רַחֲמָנָא לִצְלַן שֶׁבִּקֵּשׁ אָז מִמֶּנּוּ, וְכֵן הֲוָה שֶׁלְּאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בָּא הָאִישׁ הַזֶּה עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ. וּמֵאָז וָהָלְאָה נִתְרַפֵּא מֵהַחֹלִי הַזֶּה. כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ (וּבָזֶה אֲנִי מְסֻפָּק אִם אָמַר שֶׁשָּׁמַע זֹאת מִפִּיו בְּעַצְמוֹ אוֹ מִפִּי אַחֵר שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ):