הַסִּפּוּר מִמַּה שֶּׁאָמַר לְר' שְׁמוּאֵל עַל אוֹדוֹת הַשֵּׁנָה אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לֹא חָזֵי מַזָּלֵהּ חָזֵי, גַּם זֶה שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו בְּעַצְמוֹ.
שָׁמַעְתִּי שֶׁרַבִּי שְׁמוּאֵל הַנַּ"ל לָן עִמּוֹ בְּיַחַד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל הֲשָׁמַעְתָּ אֵיזֶה דָּבָר בַּלַּיְלָה הַזֹּאת? וְהֵשִׁיב לוֹ ר' שְׁמוּאֵל לֹא, רַק כָּל הַלַּיְלָה לֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן. וְאָז אָמַר לוֹ אַדְמוֹ"ר זַ"ל אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי וְכוּ'. וְהַמּוּבָן שֶׁשָּׁמַע וְרָאָה אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל בְּאוֹתָהּ לַיְלָה דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד):
