שבת, י"א טבת התשפ"ה

ר' צְבִי גִּיסוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל יָשַׁב בִּטְשֶׁעהְרִין וְעָסַק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן כָּל יָמָיו, וּפַעַם אַחַת הִתְוַכַּח עִם אֵיזֶה אִישׁ, אִם אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל יוֹדֵעַ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְזֶה הָאִישׁ הוֹכִיחַ לוֹ שֶׁאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל יוֹדֵעַ גַּם זֹאת. וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ זְמַן הָיָה לְגִיסוֹ ר' צְבִי הַנַּ"ל דַּחֲקוּת גָּדוֹל בְּפַרְנָסָתוֹ, וְהָיָה צַר לוֹ מְאֹד מְאֹד מֵחֲמַת זֶה עַד שֶׁנִּסְכַּם אֶצְלוֹ לְהַזְכִּיר אֶת אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ. אַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ בָּא אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל לִטְשֶׁעהְרִין כַּאֲשֶׁר הָיָה אָז דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ לִנְסֹעַ לְשָׁם שְׁנֵי פְּעָמִים בְּשָׁנָה (כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן בְּסִפּוּר מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ וּנְסִיעוֹתָיו אוֹת כ"ד). וּמִיָּד בְּבוֹאוֹ לְשָׁם נִכְנְסוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְקַבֵּל פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְגַם גִּיסוֹ ר' צְבִי הַנַּ"ל הָיָה בְּתוֹךְ הַבָּאִים. וַאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל דִּבֵּר עִמָּהֶם דְּבָרָיו הָעֲרֵבִים וְהַנְּעִימִים לִמְשֹׁךְ אֶת לִבָּם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחָה נִפְלָאָה עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר מְאֹד לֵב כָּל הַשּׁוֹמְעִים מִזֶּה וְגִיסוֹ הַנַּ"ל הִמְתִּין וְחִכָּה עַד שֶׁנִּפְסְקָה הַשִּׂיחָה, וְהָלְכוּ מֵאִתּוֹ, וְנִשְׁאַר הוּא לְבַדּוֹ, וְרָצָה לֵילֵךְ אֶל הַדֶּלֶת לְסָגְרָהּ בִּפְנִים, וְלִלְחֹשׁ לַאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל: