כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁיִּכְבַּד הַחֹלִי רַחֲמָנָא לִצְלַן לֹא יַנִּיחוּ אוֹתִי לְבַדִּי אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, רַק יִהְיוּ יוֹשְׁבִים בַּחֲדַר מִשְׁכָּבִי שְׁנַיִם, אוֹ אֶחָד עַל כָּל פָּנִים, שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה אוֹ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים. וְיַחֲלִיפוּ הַמִּשְׁמָרוֹת בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בָּזֶה בִּתְמִידוּת יוֹמָם וָלַיְלָה, עַד אַחַר הַהוֹצָאָה מֵהַבַּיִת. וְלֹא יָסִירוּ מִמֶּנִּי הַטַּלִּית קָטָן עִם הַצִּיצִית כְּשֵׁרִים כָּל יְמֵי חָלְיִי רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף שֶׁלֹּא אֶהְיֶה שָׁפוּי חַס וְשָׁלוֹם. וּלְמַעַן הַשֵּׁם לְזָרֵז אוֹתִי לוֹמַר וִדּוּי וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ', (עַיֵּן מַעֲבַר יַבֹּק פֶּרֶק ז' דַּף מ"ג, עַד דַּף מ"ח. וּבְדַף ס"ז, וִדּוּי הָרַמְבַּ"ן פֶּרֶק ט', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב), וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵהַכֹּל, הֵן עַל עִסְקֵי צַעַר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁצִּעַרְתִּי לַאֲחֵרִים, הֵן עַל עִסְקֵי מָמוֹן אֲשֶׁר לֹא נִתַּן לְהִשָּׁבוֹן בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי.
