שבת, י"א טבת התשפ"ה

גַּם עַיֵּן בְּהִלְכוֹת נְזִיקִין הֲלָכָה ד' אוֹת ל"ב מֵעִנְיָן שֶׁלִּפְעָמִים נִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו לְהַקְנִיטוֹ וְכוּ', וּבֶאֱמֶת חַבֵרוֹ לֹא כִּוֵּן כְּלָל כְּנֶגְדּוֹ רַק הוּא עוֹשֶׂה דְּבָרָיו לְפִי תֻּמּוֹ לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ, וּמִי שֶׁהוּא קַפְּדָן נֹחַ לִכְעֹס חַס וְשָׁלוֹם אָז תֵּכֶף הוּא נוֹטֵר שִׂנְאָה עַל חֲבֵרוֹ וְכוּ' וְכַמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים וְכוּ' וְאָז גַּם חֲבֵרוֹ עוֹמֵד נֶגְדּוֹ עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁנֵיהֶם. וּבֶאֱמֶת הוּא בְּחִנָּם כִּי לֹא נִתְהַוָּה הַמַּחֲלֹקֶת כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת וְכוּ'. וְזֶה מְרֻמָּז בַּמִּשְׁנָה וְכוּ' וְלֹא יֹאמַר פְּלוֹנִי יְקַפַּח פַּרְנָסָתוֹ, כִּי לְזֶה רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּלְזֶה רְשׁוּת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.