שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְאַחַר אֵיזֶה שָׁנִים הִתְחִיל גַּם אָבִיו לְהִתְדַּלְדֵּל מְאֹד, וּמִמֵּילָא הִגִּיעַ מִזֶּה הֶזֵּק גָּדוֹל לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, וְעִם כָּל זֹאת לֹא נִצְרַךְ לַבְּרִיּוֹת עַד שְׁמוֹנֶה שָׁנִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּת אַדְמוֹ"ר זַ"ל עַד שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו לְגַמְרֵי, עַד שֶׁמָּכַר גַּם כָּל הַכֵּלִים הַיְקָרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ מִימֵי עָשְׁרוֹ. וְאָמַר שֶׁפַּעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל בְּכַף שֶׁל עֵץ חָלְפוּ וְעָבְרוּ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ שׁוּם טַעַם בַּאֲכִילָתוֹ. וּבֵין בַּעֲנִיּוּתוֹ בֵּין בַּעֲשִׁירוּתוֹ עָסַק יוֹמָם וָלַיְלָה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְעָסַק בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת לְעוֹרֵר גַּם אֲחֵרִים לַעֲבוֹדַת ה' כַּאֲשֶׁר פָּקַד עָלָיו אַדְמוֹ"ר זַ"ל.