שבת, י"א טבת התשפ"ה

מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל. מַעֲשֶׂה בְּעָנִי אֶחָד שֶׁהִתְפַּרְנֵס עַצְמוֹ מֵחֲפִירַת טִיט לִמְכֹּר. פַּעַם אַחַת חָפַר טִיט, וּמָצָא בַּמָּקוֹם שֶׁחָפַר אֶבֶן טוֹב שֶׁהָיָה שָׁוְיוֹ הוֹן רַב מְאֹד, וְלֹא יָדַע שָׁוְיוֹ. וְהָלַךְ לְאֻמָּן שֶׁיַּאֲמִיד אוֹתָהּ בְּשָׁוְיוֹ, וְעָנָה לוֹ שֶׁאֵין בְּזֶה הַמְּדִינָה שֶׁיּוּכַל לְשַׁלֵּם שָׁוְיוֹ, וְצָרִיךְ לִסַּע לְלוֹנְדוֹן לְעִיר הַמְּלוּכָה. אֲבָל הוּא הָיָה עָנִי וְלֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לִסַּע. וְהָלַךְ וּמָכַר כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְהָלַךְ מִבַּיִת לְבַיִת בִּשְׁבִיל הַנְּדָבוֹת, עַד שֶׁהִסְפִּיק לוֹ לִסַּע עַד הַיָּם. וְרָצָה לַעֲלוֹת עַל הַסְּפִינָה וְלֹא הָיָה לוֹ מָעוֹת, וְהָלַךְ לְהַקַּאפִּיטַאן [רַב הַחוֹבֵל] וְהֶרְאָה לוֹ הַמַּרְגָּלִיּוֹת. וְלָקַח אוֹתוֹ תֵּכֶף הַקַּאפִּיטַאן עַל הַסְּפִינָה בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ אַתָּה בָּטוּחַ גָּדוֹל. וְנָתַן לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד עֶרְשְׁטֶע קְלַאס [מַחְלָקָה רִאשׁוֹנָה] וּבְכָל הַתַּעֲנוּגִים כְּאַחַד מֵהַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים. וְהַחֶדֶר שֶׁלּוֹ הָיָה לוֹ חַלּוֹן לְתוֹךְ הַיָּם, וְהוּא הָיָה תָּמִיד מִתְעַלֵּס וּמְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ עִם הַדִּימֶענְט [הַיַּהֲלוֹם], וּבִפְרָט בְּעֵת הָאֲכִילָה, שֶׁעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְהַרְחָבַת הַלֵּב טוֹב וּרְפוּאָה שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמַּאֲכָל בְּנָקֵל. וּפַעַם אַחַת יָשַׁב לֶאֱכֹל וְהַדִּימֶענְט הָיָה מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן לְהִתְעַלֵּס בּוֹ וְיָשַׁן. בֵּינְתַיִם בָּא הַמְשָׁרֵת וְלָקַח הַמַּפָּה וְהַפֵּרוּרִים וְלֹא יָדַע מֵהַדִּימֶענְט וְהִשְׁלִיךְ הַכֹּל לַיָּם. וּכְשֶׁהֵקִיץ מֵהַשֵּׁנָה וְהֵבִין כָּל זֶה הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל, כִּמְעַט שֶׁיָּצָא מֵהַדַּעַת וּמַה יַּעֲשֶׂה, וְהַקַּפִּיטַאן הוּא גַּזְלָן שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ בְּעַד מְחִיר נְסִיעַת הַסְּפִינָה. עַל כֵּן עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ שָׂמֵחַ כְּאִלּוּ לֹא יָדַע. וְדֶרֶךְ הַקַּפִּיטַאן הָיָה בְּכָל יוֹם לְדַבֵּר אִתּוֹ אֵיזֶה שָׁעוֹת, וְכֵן בָּא בַּיּוֹם הַזֶּה וְהוּא עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ שָׂמֵחַ עַד שֶׁלֹּא הִכִּיר בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי. וְאָמַר לוֹ הַקַּאפִּיטַאן, הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה חָכָם וִישַׁר לֵב, וַאֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת תְּבוּאָה הַרְבֵּה לִמְכוֹר בְּלוֹנְדוֹן, וְאוּכַל לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה וַאֲנִי יָרֵא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁאֲנִי גּוֹנֵב מֵאוֹצַר הַמֶּלֶךְ, עַל כֵּן יִהְיֶה הַקִּנְיָן עַל שִׁמְךָ, וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ בְּמֵיטַב. וְהוּטַב בְּעֵינָיו וְעָשׂוּ כֵן. תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאוּ לְלוֹנְדוֹן, מֵת הַקַּפִּיטַאן וְנִשְׁאַר הַכֹּל אֵצֶל זֶה הָאִישׁ, וְהָיָה כֶּפֶל כִּפְלַיִם מֵהַשִּׁוְיוֹן שֶׁל הַדִּימֶענְט. וְסִיֵּם רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהַדִּימֶענְט לֹא הָיָה שֶׁלּוֹ, וְהָא רְאָיָה שֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנּוּ. וְהַתְּבוּאָה הָיָה שֶׁלּוֹ, וְהָא רְאָיָה שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ. אוּן וָואס עֶר אִיז גֶּעקוּמֶען צוּ זַיין זַאךְ אִיז נָאר וַויְל עֶר הָאט זִיךְ דֶּער הַאלְטְין [וְכָל מַה שֶׁהִגִּיעַ לְעִנְיָנוֹ, הוּא רַק כִּי הֶחֱזִיק מַעֲמָד] וְכוּ'.