וְכָל אֲשֶׁר יָשִׂים אֶת לִבּוֹ לְהַשִּׁיר הַזֶּה יִרְאֶה בְּעֵינָיו כִּי מְבֹאָר שָׁם בְּרֶמֶז נִפְלָא הִתְגַּלּוּת הָאוֹר הַזֶּה בְּעוֹד גָּבְרָה לֵיל חַשְׁכוּת גָּלֻיּוֹתֵינוּ, לִתֵּן גַּם הַיּוֹם טֶרֶף אֲמָרָיו הַנּוֹרָאִים לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּמְקֹרָבָיו, וְחֹק הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה (שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהִתְבּוֹדְדוּת) לְבִלְתִּי נַעֲבֹר אֶת הַחֹק הַהוּא כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ(סה).
