שָׁמַעְתִּי מֵר' נַחְמָן בְּן ר' שַׁכְנָא זַ"ל שֶׁשָׁמַע לְעִנְיַן נְסִיעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', וְהַיּוֹצֵא מִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל נְסִיעָה וּנְסִיעָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה לָהּ חֵלֶק בְּקֵץ הַגְּאוּלָה:
שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּאוּמֶין אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית וְהוּא הֶאֱרִיךְ מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ, וְאַחַר הַתְּפִלָּה נִתְלַהֵב מְאֹד וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִתְקַבְּצִים לְכָאן, בְּוַדַּאי גַּם רַבֵּנוּ זַ"ל אִתָּנוּ פֹּה בְּיַחַד, וּכְשֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל פֹּה בְּוַדַּאי כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים הֵם גַּם כֵּן אִתָּנוּ פֹּה. וַיִּצְעַק בְּקוֹלוֹ: אִיךְ גְּלֵייבּ אַזוֹי מַמָּשׁ אִיךְ זֶעה זֵיי [אֲנִי מַאֲמִין כְּמוֹ מַמָּשׁ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם]).
