שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְעַל כֵּן "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה". כִּי הַחֶסְרוֹן הוּא מֵחֲמַת עֲוֹנוֹת... הַמַּמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים, וּמַשְׁלִים הַחֶסְרוֹן מְכַפֵּר הֶעָוֹן. וְהוּא מִגֹּדֶל רַחֲמָנוּת וַחֲנִינוּת מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁצִּמְצֵם עַצְמוֹ לִהְיוֹת הָרוּחַ אֵצֶל הַצַּדִּיקִים... וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם... וְרַב חֶסֶד... הֵפֶךְ עֵשָׂו רַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא אַדְמוֹנִי תֹּקֶף הַדִּין... "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ"... נוֹצֵר וּמַמְתִּיק אַלּוּפֵי עֵשָׂו... "נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע":