שני, כ"ד אדר התשפ"ה

לְחֵלֶק שֵׁנִי הַנִּקְרָא בְּשֵׁם אֱמֶת וֶאֱמוּנָה


מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, בְּתוֹךְ מְעוּף מְצוּקָתֵנוּ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, בְּעֹצֶם הַתֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם אֲשֶׁר גָּבְרוּ בְּאֵלֶּה הָעִתִּים, חָשַׁב מֵרָחוֹק לְהֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ וּלְהָשִׁיב שְׁבוּתֵנוּ וְהוֹדִיעָנוּ בְּרַחֲמָיו מֵהָרוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַמְרַחֵף גַּם הַיּוֹם עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, הָעוֹסֵק לְכַלּוֹת וּלְבַעֵר לְכַתֵּת וּלְשַׁבֵּר רָאשֵׁי הַתַּנִּינִים שֶׁעֲלֵיהֶם הַמְטַמְּאִים וְהַמְתַעֲבִים שִׁמְנֵי הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה שֶׁל כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל (כָּל אֲשֶׁר יֶחְכַּם יוֹתֵר נִכְרָכִים אַחֲרָיו יוֹתֵר). וְעַל כֻּלָּם יִתְעַלֶּה וְיִתְגַּדֵּל בְּפַךְ הַשֶּׁמֶן הַנִּשְׁאַר בְּחוֹתָמוֹ לְהָאִיר וּלְהַזְרִיחַ בְּלֵב כָּל הַנִּתְעוֹרְרִים לָצֵאת מִכְּסִילוּת תַּהֲלוּכָתָם בַּחֹשֶׁךְ, לְהוֹדִיעָם מֵרָחוֹק כִּי אֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר בְּכָל חָכְמָה לֹא תַּשִּׂיגֶנָּה (וְעַל כֵּן הִיא מְכֻנָּה בְּשֵׁם "לֵית לָהּ עַיְנִין" כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס"ב), וְאֵין עֹמֶק כְּעֹמֶק דְּבָרָיו הַנֶּאֱמָנִים הַיּוֹצְאִים וּמְאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם לֵידַע וּלְהָבִין עַל יָדָם גַּם דִּבְרֵי שְׁאָר סִפְרֵי אֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁגַּם הֵם יִהְיוּ לוֹ לְסַם חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים: