שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְלִבּוֹ הָיָה בּוֹעֵר מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל תְּפִלָּתוֹ וְלִמּוּדוֹ הָיָה בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר. וּבְכָל עֵת וָעֵת שֶׁהָיָה צַר לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיָה נוֹסֵעַ לַאַדְמוֹ"ר זַ"ל, וְהוּא הִרְבָּה מְאֹד בִּדְבָרָיו הַנְּעִימִים לְעוֹרְרוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ וּלְחַזְּקוֹ בְּכָל מִינֵי חִזּוּק. וַאַדְמוֹ"ר זַ"ל דִּבֵּר עִמּוֹ שֶׁיִּקַּח לְעַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, אֲפִלּוּ אִם יִצְטָרֵךְ חַס וְשָׁלוֹם לְהַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים. וְכָל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אוּלַי יִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר רַק זֹאת יִשָּׁאֵר לְהָאָדָם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים, כִּי אֵין שׁוּם יִתְרוֹן מִכָּל הֶעָמָל וְהַטִּרְחָא שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֶרֶת וּפוֹרַחַת כְּהֶרֶף עַיִן, וּפִתְאֹם נִלְכָּדִים בִּמְצוּדָה רָעָה אֲשֶׁר אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיִּמָּלֵט מִזֶּה, וּבְהֶכְרֵחַ לְהִתְבַּלּוֹת בֶּעָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְכַמּוּבָא מִזֶּה בִּסְפָרָיו זַ"ל שֶׁצָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַזִכָּרוֹן הַזֶּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְכֵן עָשָׂה וְקִיֵּם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. וְרָצָה לִפְרֹשׁ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְבַלּוֹת כָּל יָמָיו בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה', וְכָל אוֹהֲבָיו וּמְיֻדָּעָיו הִרְבּוּ לְדַבֵּר עָלָיו עַל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְעַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעִסְקֵי פַּרְנָסָה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. וְהוּא לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי כְּלָל אֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לְהָשִׁיב לָהֶם עַל זֶה: