שבת, י"א טבת התשפ"ה

וּמַה מְּאֹד נִפְלָאִים דַּרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְסִבּוֹתָיו אֲשֶׁר סִבֵּב שֶׁהָיְתָה גַּם שֵׁם כִּנּוּיוֹ (פַאמֶעלְיֶע [שֵׁם מִשְׁפָּחָה]) חַזָּן, וְגַם לֵוִי (אֲשֶׁר הַנְּגִינָה מִסִּטְרָא דְּלֵוָאֵי). וְגַם נִשְׁמַע פַּעַם אֶחָד מֵרַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיָה מְצַפֶּה עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. א) טַלִּית נָאֶה וְחָזָק (אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא עֲדַיִן בִּימֵיהֶם רַק כְּמוֹ טַלִּיתִים הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁאֵין בָּהֶם נוֹי כְּלָל), וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁתִּהְיֶה הַסֵּפֶר תּוֹרָה כְּתוּבָה בְּסֵדֶר, וְלֹא בְּתִקּוּן הַגָּהּ שֶׁאַחַר כָּךְ, (וּכְעֵין תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁהֵם פְּסוּלִים לְגַמְרֵי כְּשֶׁנִּכְתָּבִים שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן), וְהַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי, הוּא שֶׁיִּהְיֶה קוֹל הַחַזָּן נָעִים וּמִתְקַבֵּל לְמַטָּה וּלְמַעְלָה (וּכְפִי הַנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי מִצֵּרוּפֵי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָעִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה עַל תְּפִלַּת הַחַזָּן, וְשֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁגַּם קוֹל הַתְּפִלָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מֻכְרַחַת לִהְיוֹת כְּעֵין קוֹל הַשּׁוֹפָר לְעוֹרֵר לְמַטָּה מֵהַשֵּׁנָה, וְגַם לְעוֹרֵר כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה מֵהַשֵּׁנָה וְהַדּוּרְמִיטָא הַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וְשֶׁזֶּה מַה שֶּׁנִּקְרָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשֵׁם יוֹם הַזִכָּרוֹן). כִּי כְּפִי הַנַּ"ל בִּסְמִיכוּת אָבִי מִמּוֹרַנַ"ת זַ"ל נִרְאֶה וּמְבֹאָר לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עַל אָבִי זַ"ל: