שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְהָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר, גַּן דָּא אוֹרַיְתָא, וְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְעַיְּנִים וּמְבִינִים בְּהַתּוֹרָה, הֵם בְּחִינַת עִשְׂבִין וּדְשָׁאִין דְּאִתְרְבִיאוּ בַּגַּן. וּמֵאַיִן הֵם גְּדֵלִים, הוּא מִמַּעְיַן הַחָכְמָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מַעְיַן גַּנִּים". "וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא" – הוּא הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה". וְהוּא בְּחִינַת מֵבִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם... וְהוּא בְּחִינַת בְּרִיאָה בְּכֹחַ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא מַעְיַן הַחָכְמָה. וְהַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת בְּרִיאָה בְּפֹעַל... כִּי בְּהַתּוֹרָה נִבְרָא הָעוֹלָם... וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הַמְעַיֵּן בִּתְפִלָּתוֹ בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב'... מַאי תַּקָּנָתוֹ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה... נַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ עַל יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל... וְנָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן... עֵדֶן הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה... כִּי עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה... תְּפִלָּה שֶׁהִוא לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע.. לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן הוּא הַתּוֹרָה. וּמִשָּׁם יִפָּרֵד, כִּי עַל יְדֵי זֶה נִפְרָד הָרָע מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְלֹא נִשְׁאָר רַק הַטּוֹב. וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, הֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הויה שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב שֶׁל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת...