וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל כְּשֶׁעָמְדוּ עָלָיו הָרוֹדְפִים בִּשְׁנַת תקצ"ה, וּרְדָפוּהוּ וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו לַהֲמִיתוֹ, אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲנָשָׁיו, בְּחִנָּם עַל לֹא חָמָס בְּכַפּוֹ, לֹא הִרְהֵר אַחַר מִדַּת הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל תַּעֲלוּמוֹת דַּרְכֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר פּוֹעֲלֵי שֶׁקֶר עָשׂוּ חַיִל וְעֹשֶׁר. וְהֵבִיא זֹאת גַּם בְּלֵב אֲנָשָׁיו לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי אֵין זֶה רַק לְהַשְׁמִידָם עֲדֵי עַד מֵחַיִּים הַנִּצְחִיִּים, וּ"לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה'" וְכוּ':
