שבת, י"א טבת התשפ"ה

פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: הָעִקָּר מַה שֶּׁהִכַּרְתִּי אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל, הָיְתָה מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר בְּחֹל (כְּפִי אֲשֶׁר בְּכַמָּה עִתִּים וְיָמִים לֹא מָשׁ מִתּוֹךְ אָהֳלוֹ, וְשָׁקַד עַל דַּלְתוֹתָיו יוֹם יוֹם, וּבְהַלְבָּשַׁת רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹר תּוֹרָתוֹ וְהוֹדָעַת גְּדֻלָּתוֹ בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר בְּחֹל וְנִקְרְאוּ אֶצְלוֹ בְּשֵׁם שִׂיחוֹת חֻלִּין).