כְּפִי הַזְּמַן לְאֵין תַּכְלִית בְּאֹרֶךְ הַגְּאֻלָּה שֶׁאָנוּ מְחַכִּים אֵלֶיהָ, אֵין לְהִתְפַּלֵּא עַל רֹב הָעֶרֶב וְחֹשֶׁךְ הַגָּלוּת שֶׁנִּתְקַדֵּם לָזֶה. כִּי עַל כָּל פָּנִים לְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם מֻכְרָח (זֶה לְעֻמַּת זֶה) שֶׁיִּהְיֶה גַּם הַחֹשֶׁךְ הַקּוֹדֵם לָזֶה נֶחְשָׁב וְנִדְמֶה לְאֵין תַּכְלִית:
