וּמֵאָז וָהָלְאָה עָסַק רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק זַ"ל בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּלִי מוֹנֵעַ וְחוֹלֵק. וְקֹדֶם פֶּסַח נָסַע לַאַדְמוֹ"ר זַ"ל. בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן נִתְוַדַּע לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ כָּל הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁמַע אָז אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁמַע. וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּסַּע וַיָּבֹא לַאַדְמוֹ"ר זַ"ל וַיְסַפְּרָה לְפָנָיו מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף בַּחֲרָדָה וְאֵימָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, וּמִיָּד הָלַךְ אַדְמוֹ"ר זַ"ל מֵאִתּוֹ וְהוּא מִגֹּדֶל רַעֲדַת גּוּפוֹ נִתְעַלֵּף וְנִשְׁאַר חֲלָשׁוּת וְאַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ נִפְטַר כַּמּוּבָא שָׁם: (וּכְשֶׁהָיָה רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, לָקַח רַבֵּנוּ זַ"ל מְעַט רֹטֶב וְנָתַן לוֹ לֶאֱכֹל, וְאָמַר, הַיּוֹם שִׁמַּשְׁתִּי אֶת תַּלְמִיד חָכָם אֲמִתִּי. וְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק זַ"ל הַנַּ"ל, נִזְדַּמֵּן שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל נָסַע דֶּרֶךְ טִירְהָוִויצֶע וְשָׁאַל הֲיֵשׁ בָּנִים לְאוֹתוֹ צַדִּיק? וְהֵשִׁיבוּ לוֹ הֵן, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וִוי קוּמְט צוּ אִיהְם קִינְדֶער [אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵלָיו בָּנִים], וּמֵתוּ גַּם בָּנָיו. וּמִי יוּכַל לְהָבִין דִּבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל וַעֲסָקָיו שֶׁעָסַק עִם כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים). (המ' אַלְתֵּר בֶּן ר' זֶעלִיג מִטֶּעפְּלִיק זַ"ל):
