שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּוַדַּאי רְצוֹנִי שֶׁסָּמוּךְ לַגְּסִיסָה יִתְאַסְּפוּ עַל כָּל פָּנִים עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, וְיֹאמְרוּ הַפְּסוּקִים שֶׁבְּמַעֲבַר יַבֹּק כַּנַּ"ל בְּאוֹת ב' וּמִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים. וּבְאִם יִהְיֶה אֵיזֶה טִנּוּף בַּמִּטָּה אָז יְכַסּוּ כָּרָאוּי וְיַרְחִיקוּ מִמָּקוֹם שֶׁכָּלָה הָרֵיחַ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּבְאִם יִהְיֶה דֹּחַק בְּבֵית מִשְׁכָּבִי מֵהָאֲנָשִׁים הַמִּתְקַבְּצִים, בַּקָּשָׁתִי שֶׁיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִמִּטָּתִי לְפָחוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁלֹּא יִרְבֶּה הַהֶבֶל וְהַחֹם שֶׁגּוֹרֵם קֵרוּב מִיתָה חַס וְשָׁלוֹם וְהוּא צַעַר לַחוֹלֶה. עַל כֵּן יוֹתֵר טוֹב שֶׁיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק וַאֲפִלּוּ בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, לְבַד מֵאֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיֶה לְהַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶם. וְגַם אָז אִשְׁתִּי וְזַרְעִי לֹא יִהְיוּ בְּבֵית מִשְׁכָּבִי שֶׁלֹּא יְצַעֲרוּ אוֹתִי בְּקוֹל בְּכִיָּתָם.