וְעַיֵּן בַּתַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי עַל הַפָּסוּק "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" שֶׁבְּזֶה הַפָּסוּק מְרֻמָּז הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּזְכּוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ, וְעַל כֵּן יְתַרְגֵּם שָׁם הַתַּרְגּוּם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן – וְ'נַ'חֲ'מָ'ן דַ'ה' (בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ מֵאֵת ה') עָתִיד לְמִתַּנְיָיא עֲלֵיכוֹן דְּבֵית יַעֲקֹב(פג). גַּם עַיֵּן בַּשְּׁלָ"ה פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב חַיִּים וִיטָאל עַל פָּסוּק "לָכֵן אֲחַלֵּק לוֹ בָּרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל"(פד), שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר עַל נִשְׁמוֹת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ אֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶת חֵלֶק הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים יְקַבְּלוּ עַל יָדוֹ.
