שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

וְהַצַּדִּיק רַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק זַ"ל שֶׁמּוּבָא מֵאִתּוֹ בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן (בְּסִפּוּר מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו בְּאוֹת כ"ג) גַּם הוּא הָיָה מֵאַנְשֵׁי הַמַּגִּיד זַ"ל. וְהָיָה עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּעֵסֶק חִלּוּף מַטְבֵּעַ. פַּעַם אַחַת רָאָה אַדְמוֹ"ר זַ"ל וְכוּ' כַּמּוּבָא שָׁם בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן עַיֵּן שָׁם. וּפֵרוּשׁ הַמִּלּוֹת "וַהֲוָה מַה דַּהֲוָה" הַמּוּבָא שָׁם שָׁמַעְתִּי קְצָת מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ הַיְנוּ כִּי בְּבוֹאוֹ לַאַדְמוֹ"ר זַ"ל הִלְהִיב אֶת לְבָבוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלַבַּת אֵשׁ מַמָּשׁ, וְצִוָּה עָלָיו הַנְהָגוֹת מְיֻחָדוֹת כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְהַנְהָגָה אַחַת צִוָּה עָלָיו שֶׁהָיְתָה כְּבֵדָה וְקָשָׁה מִכֻּלָּם הַיְנוּ שָׁנָה תְּמִימָה לֹא יְדַבֵּר עִם שׁוּם אָדָם אֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת (זוּלַת עִם הַמַּגִּיד זַ"ל). וְאַחַר כָּךְ נָסַע לְבֵיתוֹ. וּמִיָּד בְּבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ, הִפְרִישׁ אֶת עַצְמוֹ מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי וְלֹא דִּבֵּר עִם שׁוּם אָדָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו כַּנַּ"ל, וּמִקּוּמוֹ עַד שָׁכְבוֹ לֹא מָשׁוּ שְׂפָתָיו מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה. וּמִיָּד נִתְעוֹרֵר עָלָיו מְרִיבוֹת וּרְדִיפוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מִכָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ וּבִפְרָט מֵחוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ. וְהִרְבּוּ לְדַבֵּר וּלְבַטֵּא כְּנֶגְדּוֹ בְּבִטּוּיִים כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב מַמָּשׁ, וְכִנּוּ אוֹתוֹ בְּשֵׁם יוֹצֵא מֵהַדַּעַת וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בְּכִנּוּיִים כָּאֵלֶּה. וַאַדְמוֹ"ר זַ"ל הִבִּיט בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ אֶת גֹּדֶל מְרִירוּת לְבָבוֹ מִדִּבְרֵיהֶם הָרָעִים וְנִתְיָרֵא מְאֹד מֵחֲמַת זֶה(טז). וּמִיָּד קָרָא בִּזְרִיזוּת לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו, וְצִוָּה לוֹ שֶׁיִשְׂכֹּר בַּעֲבוּרוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד עֲגָלָה לְטִירְהָאוִויצֶע, וְרָץ לְשָׁם בִּמְהִירוּת וְהִגִּיעַ לְשָׁם בַּלַּיְלָה. וְהֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ עִם הָעֲגָלָה אֵצֶל בֵּית חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק זַ"ל שֶׁיָּשַׁב עִמּוֹ בְּיַחַד, וְהִקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת שֶׁיִּפְתְּחוּ לוֹ, וְנִכְנַס לְשָׁם. וַיִּשָּׂא חוֹתְנוֹ אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַדְמוֹ"ר זַ"ל בָּא לְבֵיתוֹ, וַיִּתְפַּלֵּא וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד, כִּי לֹא יָדַע מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה. וְר' יִצְחָק אַיְיזִיק זַ"ל הָיָה בְּחַדְרוֹ וְקָרָא אָז קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁנָה בְּכֹחַ גָּדוֹל בִּדְבֵקוּת עָצוּם וְנִפְלָא. וַאַדְמוֹ"ר זַ"ל שָׁמַע וְלֹא רָצָה לִכָּנֵס לְחַדְרוֹ וּלְהִתְרָאוֹת בְּפָנָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוֹ וְיַפְסִיקֵהוּ בְּאֶמְצַע קְרִיאָתוֹ וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל אַדְמוֹ"ר זַ"ל לְהוֹכִיחַ אֶת חוֹתְנוֹ עַל דַּרְכּוֹ הָרָע עַל שֶׁהוּא מְיַסֵּר אֶת חֲתָנוֹ בְּיִסּוּרִים כָּאֵלֶּה כַּנַּ"ל; וְגַם שָׁאַל אוֹתוֹ אַדְמוֹ"ר זַ"ל הֲלֹא בַּבֹּקֶר כְּשֶׁאַתָּה מַנִּיחַ תְּפִלִּין וּבְיָדְךָ אַתָּה מַכְרִיךְ אֶת עַצְמְךָ בִּרְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר בְּהֵמָה וּבְפִיךָ אַתָּה מַחֲשֶׁה וְדוֹמֵם וְאֵינְךָ רוֹצֶה לְדַבֵּר אָז שׁוּם דִּבּוּר, אִם יַעֲמֹד אָז לְנֶגְדְּךָ אֵיזֶה עָרֵל שֶׁלֹּא רָאָה וְשָׁמַע כָּזֹאת מֵעוֹלָם הַאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִדַּעַת. (הַיְנוּ כִּי מְכֻוָּן מַמָּשׁ כֵּן הֵמָּה גַּם אִמְרֵי פִּיהוּ הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יֹאמַר עַל חֲתָנוֹ שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵהַדַּעַת עַל שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כְּפִי תַּעֲלוּמוֹת דְּרָכָיו אֲשֶׁר יוֹדִיעֵנוּ עַל יְדֵי עֲבָדָיו הַנֶּאֱמָנִים) וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה דִּבֵּר וְהוֹכִיחוֹ עַד שֶׁנִּתְחָרֵט מְאֹד חוֹתְנוֹ עַל זֶה, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְבַל יוֹסִיף עוֹד לְיַסְּרוֹ מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. וְאַחַר שֶׁגָּמַר רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק זַ"ל קְרִיאָתוֹ אֶת שְׁמַע הַנַּ"ל נִתְרָאָה בְּפָנָיו וְנִתְמַלֵּא מְאֹד לְבָבוֹ בְּגִילָה וְשִׂמְחָה עַד שֶׁהֶחֱיָה אוֹתוֹ מַמָּשׁ; וּבַבֹּקֶר הִשְׁכִּים אַדְמוֹ"ר זַ"ל וְשָׁב לְבֵיתוֹ: