עַל אוֹדוֹת מַה שֶּׁזָּכָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַאֲחִיזָתוֹ בְּכִסְאוֹ (שִׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ) וְעַל הַכִּסֵּא וְהַגַּן (שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד כַּמּוּבָא שָׁם) "דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם" וְכוּ'. אֲשֶׁר עַל יָדוֹ לְבַד נִצּוֹל מֵרְדִיפוֹת הַמִּתְקַנְּאִים בְּמִי שֶׁשַּׁיָּךְ אֵלָיו הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת (וְעַיֵּן שָׁם בְּהַבֵּאוּר שֶׁכָּתַבְתִּי עַל הַתּוֹרָה הַזֹּאת). כִּי גַּם לְפִי זֶה תָּבִין מֵרָחוֹק בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל אוֹדוֹת (הַכְּנִיסָה לַפַּרְדֵּס) הִתְגַּלּוּת הַמֶּרְכָּבָה שֶׁמֻּכְרָח לִהְיוֹת חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, (וּמֵעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר) וְשֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר גַּם לְמֹשֶׁה לְהִתְעַלּוֹת בָּזֶה עַד שֶׁזָּכָה תְּחִלָּה לְהָבִין (לְהוֹסִיף) מִדַּעְתּוֹ, כִּי כָּל הָעָם מֻכְרָחִים לַעֲמֹד מֵרָחוֹק פֶּן יֶהֶרְסוּ וְיַגִּיעוּ לְשָׁם בְּהֶעְדֵּר כְּלִי הַתְּבוּנָה הַזֹּאת – "סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" וְכוּ'. וְעַל זֶה בֶּאֱמֶת כָּל תִּקְוָתֵנוּ הוּא לְחַפְּשׂוֹ וְכוּ' (לְפִי מַעֲשֵׂה הַזְּבוּב "מִי יַעֲלֶה בְּהַר" וְכוּ'):