שבת, י"א טבת התשפ"ה

הַמַּעֲשֶׂה מֵהַסּוֹחֲרִים שֶׁנִּתְוַעֲדוּ עִמּוֹ סָמוּךְ לְנָאוְורִיטְשׁ וּמַה שֶּׁהִפְלִיא לְדַבֵּר עִמָּהֶם כְּאִלּוּ הוּא אֶחָד מֵחֲבוּרָתָם, וּמַה שֶּׁכִּוֵּן לְאֶחָד מֵהֶם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שְׁנֵי פְּעָמִים, וּבְחָכְמָה נִפְלָאָה לְהִתְעַלֵּם וּלְהִתְכַּסּוֹת גַּם מֵאִתּוֹ עַיֵּן בְּסֵפֶר שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים כֶּרֶךְ ו בַּאֲרִיכוּת. שָׁמַעְתִּי כָּל זֶה בַּאֲרִיכוּת מִפִּי אָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ שֶׁשָּׁמַע מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק שֶׁנָּסַע אִתּוֹ כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן: