וּבָרִאשׁוֹנָה נָבֹא לְדַבֵּר עַל אוֹדוֹת הַרְחָקַת הַלִּמּוּד בְּסִפְרֵי מְבוּכוֹתֵיהֶם, שֶׁמְּאֹד מְאֹד צְרִיכִים לִזָּהֵר לִבְלִי לְהַבִּיט בְּסִפְרֵי פְּסִילֵיהֶם אֲפִלּוּ הַבָּטָה כָּל שֶׁהוּא כִּי כְּבָר הוֹדִיעָנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נב.) שֶׁדֶּרֶךְ הַיֵּצֶר הָרָע לִמְשֹׁךְ עַל הָאָדָם כָּל הָעֲבֵרוֹת בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְאַחַר כָּךְ "כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חֲטָאָה", וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּהָאִסּוּר הַזֶּה הַכּוֹלֵל כָּל הָאִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמֵרֹב תַּאֲוַת הָאָדָם לְדָבָר הָאָסוּר, יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ מָה אִכְפַּת לִי אִם אֶרְאֶה קְצָת בְּדִבְרֵיהֶם, הֲלֹא אֲנִי לֹא אוֹמֵר כְּדִבְרֵיהֶם חָלִילָה, וְלֹא אֶהְיֶה נִצּוֹד עַל יְדֵי זֶה בִּידֵיהֶם, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי א): "כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרֶשֶׁת בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל כָּנָף" אַךְ, "הֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ", כִּי אֶחָד מִנִּי אֶלֶף שֶׁיִּמָּלֵט וְיֵצֵא מִמְּצוּדָתָם אַחַר הִלָּכְדוֹ בָּהֶם. וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה כְּאוֹמֵר אֶטְעֹם נָא קְצָת בְּשַׂר חֲזִיר, וְאַחַר כָּךְ אָקִיא אוֹתוֹ. כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם שֶׁל לְבָבוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהַמְגֻלָּלוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ אִם מוֹסִיפִים עוֹד לָבֹא בִּמְדוֹר טֻמְאוֹתֵיהֶם הַמְּלֵאִים קְלִפּוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, בְּלִי סָפֵק שֶׁהֵם נִדְבָּקִים וְנִשְׁתָּרְשִׁים בָּהֶם עַל יְדֵי כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה, וְעַל יְדֵי כָּל הַבָּטָה וְהַבָּטָה נִמְצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר לְעָקְרָם וּלְשָׁרְשָׁם עַד הַיְסוֹד בָּהֶם(כא). וּמִי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לִדְבָרֵינוּ אֵלֶּה וְיִרְצֶה לִסְמֹךְ עַל דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל וְלֹא יִטֶּה מִן הָאֱמֶת אֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּעֲסֹק בְּסִפְרֵי פְּסִילֵיהֶם, בֶּטַח יִשְׁתַּקַּע שָׁם לְעוֹלְמֵי עַד כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת, וְהָאֶפְשָׁרוּת וְהַיְכֹלֶת לִנְטוֹת מִן דֶּרֶךְ הָאֱמֶת כְּשֶׁנִּכְנָס בִּמְקוֹם סַכָּנָה כָּזֹאת רַב וְעָצוּם הוּא מִכָּל דִּבּוּר וּמִכָּל מַדָּע. הֲלֹא הַבֵּט וּרְאֵה מַה שֶּׁמּוּבָא בְּדִבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת וּבְהִלְכוֹת כִּבּוּד אָב וָאֵם הֲלָכָה ב' שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ' אֲבָל אִם יִרְצֶה לְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנוֹת לִפְרֹשׁ נוֹתֵן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָקוֹם לִטְעוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְצָרִיךְ אַחַר כָּךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּיוֹתֵר קֹדֶם שֶׁיִּזְכֶּה אֶל הָאֱמֶת וְכוּלֵי הַאי וְאוּלַי עַד שֶׁיָּכוֹל לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם וְלֹא יִזְכֶּה אֶל הָאֱמֶת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב(כב). וְגַם בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. כִּי בְּכָל זֶה תָּבִין וְתֵדַע גַּם פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָאוֹת וּמַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל הַמּוֹרִים עַל זֶה כְּמוֹ לָמָּה תַּתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ (יְשַׁעְיָה ס"ג) וְכֵן "הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה" (יִרְמְיָה ד') וְכֵן בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא לט.) אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה וְכֵן מַה שֶּׁאָמְרוּ (אָבוֹת פֶּרֶק ב') שְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה, שֶׁאֵין לִדְחֹק עַצְמוֹ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁדָּחֲקוּ בָּזֶה הַמְפָרְשִׁים זַ"ל, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגַּם דִּבְרֵיהֶם כֵּנִים וַאֲמִתִּיִים כִּי בְּוַדַּאי גַּם אַחַר כָּךְ אֵין מַכְרִיחִין אֶת הָאָדָם שֶׁיֶּחֱטָא וְיִפְשַׁע בְּיוֹתֵר כִּי גַּם אַחַר כָּךְ הַבְּחִירָה חָפְשִׁית בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ, אֲבָל הַמִּקְרָאוֹת וּמַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל אֵין יוֹצְאִין מִידֵי פְּשׁוּטָן שֶׁאִם הָאָדָם חוֹטֵא וּמְטַמֵּא אֶת עַצְמוֹ וּמְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנוֹת לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, אָז בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ (מַכּוֹת י:) עַד שֶׁנִּתְעֶה וְנִטְעֶה דַּעְתּוֹ וּלְבָבוֹ עַד שֶׁקָּשֶׁה לוֹ אַחַר כָּךְ בְּיוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ. וּמֵחֲמַת זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (מוֹעֵד־קָטָן כז:) 'עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר', וְכָל הַדְּבָרִים דּוֹמִים לוֹ לְמִישׁוֹר חַס וְשָׁלוֹם. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּם אֵצֶל כְּלַל יִשְׂרָאֵל(כג), שֶׁכַּאֲשֶׁר פָּגְמוּ וְקִלְקְלוּ וְאָמְרוּ לְמֹשֶׁה: "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ". מִיָּד אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה: 'חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם מָקוֹם לִטְעוֹת', וְכֵן נִתְקַיֵּם אַחַר כָּךְ שֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים וְאָמְרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ(כד), עַד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לָהֶם בְּיוֹתֵר לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּא בְּעַצְמוֹ בָּחַר בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עַל פִּי הַדִּבּוּר וּשְׁלָחָם לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ, וְהֵם בָּאוּ וְאָמְרוּ כִּי "אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא" וּשְׁאָר דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים:
