שבת, י"א טבת התשפ"ה

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ"ל שֶׁשָּׁמַע מֵהָאִישׁ שֶׁנִּשְׁלַח מֵהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שָׁלוֹם מִפְּרָאבִישְׁטְשׁ זַ"ל לִשְׁבּוֹת אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהֵעִיד שֶׁשָּׁמַע בְּזֶה הַלָּשׁוֹן מִפִּי רַבֵּנוּ זַ"ל מַיְין מוּסָר סֵפֶר אִיז תַּנַ"ךְ [הַסֵּפֶר מוּסָר שֶׁלִּי הוּא תַּנַּ"ךְ] (תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים). וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל הֶאֱרִיךְ בָּזֶה וְאָמַר שֶׁצַּעֲקַת וּנְבוּאַת כָּל נָבִיא סוֹבֶבֶת לְנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל גַּם עַתָּה. (כְּעִנְיַן הַכָּתוּב בִּישַׁעְיָה "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצְצוּ פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם כִּי כָּלָה" וְכוּ'. שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל 'קָשָׁה לֵצָנוּת שֶׁתְּחִלָּתָן יִסּוּרִים וְסוֹפָן כְּלָיָה'. וּמַה שֶּׁתָּפַסְתִּי לְדֻגְמָא זֶה הַכָּתוּב, כִּי לִבִּי אוֹמֵר לִי מִכָּתְלֵי צֵרוּפֵי עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים בְּעַל פֶּה. כִּי גְּזֵרַת הַכְּלָיָה שֶׁנִּמְצָא כָּעֵת לְמַעְלָה (וְרָמַזְתִּי מִזֶּה לְעֵיל בְּאוֹת ה' עַיֵּן שָׁם) הוּא שֶׁנִּגְזְרָה בְּעֵת יְצִיאַת קְלִפַּת הַלָּצוֹן וְכוּ'... וְדַי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא, כִּי אֵין בַּיְכֹלֶת לְהַאֲרִיךְ אֵלֶּה הַדְּבָרִים בִּכְתָב).