שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

וְכִרְאוֹת אָבִיו אֶת כָּל זֶה הִרְבָּה לִקְצֹף עָלָיו מְאֹד וְהָלַךְ וְגֵרְשׁוֹ מִבֵּיתוֹ, וְהַמָּעוֹת שֶׁלּוֹ בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי אֲלָפִים רוּבָּל כֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ וְלֹא רָצָה לִתְּנָם לוֹ, וְהֻכְרַח לֶאֱכֹל אֵצֶל זְקֵנוֹ. חוּץ מִשְּׁאָר מִינֵי מְרִירוּת שֶׁעָבַר עָלָיו בְּאוֹתוֹ הָעֵת. וְהוּא לֹא הֵסֵב אֶת פָּנָיו גַּם מִזֶּה, וְהִרְבָּה לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה, וְגַם שָׁקַד בְּכָל עֵת עַל דַּלְתֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים. וְלִפְעָמִים נִתְפַּיֵּס אֵלָיו אָבִיו קְצָת, וְהוּא הֻכְרַח לְהַבְטִיחַ לוֹ שֶׁלֹּא יַרְבֶּה עַל כָּל פָּנִים בִּנְסִיעָתוֹ לַאַדְמוֹ"ר זַ"ל, אֲבָל מִגֹּדֶל מוֹקֵד לְבָבוֹ לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהִתְאַפֵּק בְּשׁוּם אֹפֶן וְהֻכְרַח לַעֲבֹר עַל הַבְטָחָתוֹ וְלִנְסֹעַ שֵׁנִית כַּנַּ"ל: